סידה: העיר העתיקה ומקדש אפולו — מדריך לאנטליה

סידה אטרקציותסידה: העיר העתיקה ומקדש אפולו — מדריך לאנטליה

סידה: עיר עתיקה על שפת הים עם מקדש אפולו

סידה היא עיר עתיקה ומדהימה הממוקמת בחצי אי קטן בים התיכון, שם שרידים עתיקים שוכנים ממש לצד מסעדות וחנויות מודרניות. שמורת ארכיאולוגית זו במחוז אנטליה משלבת את מה שנדיר למצוא בטורקיה: טיול ברחובות רומיים, רחצה בחופים עם חול לבן ושקיעה מעל מקדש אפולו — אחד הנופים המצולמים ביותר בפמפיליה. סידה העתיקה מושכת מטיילים כל השנה ונכללת בצדק ברשימת המקומות שאסור לפספס בריביירה הטורקית.

בניגוד לשרידים רבים אחרים, שבהם יש לקנות כרטיס ולעבור במסלול מוזיאוני, העיר העתיקה של סידה פתוחה ללא תשלום: פשוט מטיילים בה כמו בשכונה רגילה. כרטיסים נדרשים רק לכניסה לשטח התיאטרון העתיק ולמוזיאון המקומי.

היסטוריה ומקור

על פי אחת ההשערות, שם העיר מתורגם מהשפה האנטולית העתיקה כ"רימון" — פרי שסידה מסמלת גם כיום. העיר נוסדה על ידי מתיישבים יוונים מקימה האאוליתית בערך במאה ה-7 לפנה"ס, אך כבר לאחר כמה דורות שכחו התושבים החדשים את היוונית והחלו לדבר בניב המקומי "סידי" — אחת השפות המסתוריות של אנטוליה העתיקה. דווקא נקודת זמן זו של הטמיעה הלשונית מעוררת עד היום מחלוקת בקרב החוקרים: כיצד בדיוק איבדו המתיישבים היוונים את שפתם לטובת הניב המקומי? יש המניחים כי הסיבה לכך היא נישואי תערובת, ואחרים סבורים כי הסיבה היא השתלבות פעילה ברשת הסחר האזורית.

במאה ה-4 לפנה"ס נכנעה סידה ללא התנגדות לאלכסנדר הגדול. לאחר מותו של המצביא, העיר עברה לשליטתם של התלמיים, ולאחר מכן של הסלווקים, ובשנת 190 לפנה"ס התרחשה מול חופיה קרב ימי, שבו הצי הרודוסאי בפיקודו של אוודם הביס את כוחות הסלווקים בראשותו של הקרתגני האגדי חניבעל ברקה.

לקרב זה הייתה חשיבות עצומה לכל אזור הים התיכון — הוא ביסס את שליטת רומא על נתיבי הים המזרחיים ולמעשה סיים את הקריירה של חניבעל כמפקד צי. סידה הייתה עדה מקרית לאחד מרגעי המפנה בהיסטוריה העתיקה.

במאות ה-2–3 לספירה, לאחר שהפכה לחלק מהאימפריה הרומית, חוותה סידה את תור הזהב שלה. העיר התעשרה מסחר בשמן זית, יין ו—למרבה הצער—בבני אדם: סידה הייתה אחד משוקי העבדים הגדולים ביותר במזרח הים התיכון. בשיאה מנתה אוכלוסייתה יותר מ-60 אלף נפש. במאות ה-4–5, עם התנצרות העיר, הפכה זו למקום מושבו של המטרופוליט. הפשיטות הערביות במאה ה-7, רעידות אדמה והסחף ההדרגתי של הנמל הובילו לדעיכה, ובמאה ה-10 סידה הייתה נטושה כמעט לחלוטין. היא קיבלה חיים חדשים רק במאה ה-19, כאשר עברו אליה מוסלמים טורקים מכרתים, שברחו מהאי לאחר חילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה. צאצאיהם הם אלה המרכיבים כיום את אוכלוסיית העיירה העתיקה, ובזכותם סידה אינה נראית כמוזיאון סטרילי — זוהי עיירה חיה עם דייגים, בעלי מלאכה ובתי קפה, שבהם יכולים לשבת בשולחן הסמוך קשישים המדברים בתערובת של טורקית ויוונית קריטית. שילוב נדיר זה של היסטוריה וחיים מודרניים הופך את סידה לייחודית בין אתרי העתיקות של טורקיה.

ארכיטקטורה ומה לראות

סידה העתיקה שוכנת על חצי אי זעיר באורך של כ-800 מטר ורוחב של כ-350 מטר. תוך 2–3 שעות אפשר לעקוף את כל האתרים המרכזיים. הייחודיות של העיר היא שהריסות העתיקות כאן אינן מופרדות לאזור נפרד עם כרטיסי כניסה — הן ממש משולבות בבנייה המודרנית. תוכלו להיכנס לחנות שחלונותיה הם עמודים רומיים, או לשבת בבית קפה שנבנה סביב קטע מאקוודוקט. דווקא "ארכיאולוגיה חיה" זו היא שהופכת את סידה לשונה משאר הערים העתיקות של טורקיה.

מקדש אפולו

האתר המרכזי של סידה הוא מקדש אפולו מהמאה ה-2 לספירה. חמש עמודי השיש הלבנים בסגנון קורינתי שלו, ששוחזרו בשנות ה-80, מתנשאים ממש על שפת הים. המקדש נראה מרשים במיוחד בשקיעה, כאשר האבן נצבעת בגווני ורוד וזהב. לידו עמד מקדש אתנה, ממנו נותרו רק היסודות. הכניסה חינם, והגישה פתוחה 24 שעות ביממה. בימי קדם שני המקדשים הללו, העומדים זה לצד זה במתחם הקדוש (תמנוס) ליד הים, היוו אנסמבל חגיגי, אותו ראו המלחים מיד עם התקרבותם לנמל — כסמל להגנה ולשגשוג העיר. כיום, נוף זה הפך לאחד הדימויים המוכרים ביותר של הים התיכון הטורקי.

התיאטרון העתיק

התיאטרון של סידה הוא אחד הגדולים באסיה הקטנה, והוא יכול להכיל 15–17 אלף צופים. בניגוד לאספנדוס, כאן לא נשענו היציעים על מדרון, אלא על תשתית קשתית חזקה, מכיוון שהשטח מישורי. בתקופה הרומית שימש התיאטרון גם לקרבות גלדיאטורים. בתקופת העת העתיקה המאוחרת הוסב התיאטרון לבזיליקה נוצרית תחת כיפת השמיים.

האגורה ושוק העבדים

מול התיאטרון משתרעת האגורה — כיכר המסחר המרכזית עם מקדש טיוכה (פורטונה) העגול. דווקא כאן, לדעת הארכיאולוגים, התקיים שוק העבדים הידוע לשמצה. בסמוך נמצאים שירותים ציבוריים עם מושבים משיש שנשתמרו, אחד הדוגמאות הטובות ביותר לאדריכלות המגורים הרומית.

חומות העיר ומגדליה

סידה הייתה מוקפת בחומת ביצור עוצמתית עם שמונה מגדלים, שנבנתה במאה ה-3 לספירה, כאשר העיר החלה להיות מאוימת על ידי פשיטות ימיות של הגותים. שרידי החומות נשמרו לאורך היקף חצי האי, ובצד המזרחי ניתן לראות מגדל מרובע משומר היטב עם חרכי ירי. מהחומות נשקף נוף מרהיב של הים ושל העיר העתיקה כולה, ובלילה הן מוארות באור מרהיב.

שערי העיר ורחוב העמודים

הכניסה הראשית לעיר העתיקה עוברת דרך שער העיר הדו-קומתי מהמאה ה-2, שמאחוריו מתחיל הרחוב המפורסם עם העמודים. משני צדיו עמדו חנויות ופורטיקים, ובמרכזו — אמת מים שהובילה מים ממקורות במרחק של 30 ק"מ מהעיר.

הבזיליקה הביזנטית והמוזיאון

מאחורי המרחצאות (התקופה הביזנטית) נמצא המוזיאון הארכיאולוגי של סידה — אחד הטובים בטורקיה. בו אוסף מעולה של פסלים רומיים, סרקופגים ופסיפסים, כולל "שלוש הגראציות" המפורסמות ופסלי הרמס וניקה. המוזיאון שוכן במבנה של המרחצאות הרומיים לשעבר, מה שהופך את הביקור לאווירתי עוד יותר.

אקוודוק ומזרקה מונומנטלית

בכניסה לעיר העתיקה, ליד שערי העיר, ניצבים שרידים מרשימים של מזרקה מונומנטלית-נימפאה מהמאה ה-2 לספירה. היא קיבלה מים דרך אמת מים באורך של כ-30 קילומטרים, שהחלה בהרי טאוורה. מהשרידים שנותרו ניתן לשחזר מבנה בן שלוש קומות עם גומחות לפסלים ודולפינים מאבן, שפיזרו מים. מכאן החלה הכניסה החגיגית לסידה העתיקה.

בית הקברות המזרחי

מחוץ לחומות העיר העתיקה, לאורך הדרך המובילה מזרחה, נשמר בית קברות רומי עם עשרות סרקופגים ומאוזוליאומים משפחתיים. רבים מהם מעוטרים בתבליטים עם מוטיבים מיתולוגיים — מדיוניסוס ועד האמזונות. זהו חלק פחות מתויר של סידה, שרוב התיירים מדלגים עליו, אך הוא מעניק תמונה שונה לחלוטין על גודלה ועושרה של העיר העתיקה.

עובדות ואגדות מעניינות

  • על מטבעות סידה הוצג לעתים קרובות רימון — אחד מסמלי הערים העתיקים ביותר בים התיכון.
  • בעיר התגלה אלפבית ייחודי משלה ("סידתי"), שפענח רק חלקית — זוהי דוגמה נדירה לכתיבה אנטולית עתיקה.
  • על פי האגדה, חניבעל התאבד בסידה, כיוון שלא רצה להיכנע לרומאים, אך ידוע בוודאות רק שהוא ביקר כאן לפני בריחתו האחרונה לוויפיניה.
  • רחוב העמודים מואר בערב בפרוז'קטורים, מה שיוצר תחושה של תפאורה תיאטרלית.
  • בלילה מתאספים לעתים קרובות נגני רחוב סביב מקדש אפולו, והדבר הופך את הטיול לקונצרט ספונטני.
  • במאה ה-3 לספירה, סידה נחרבה על ידי הגותים, שביזזו את המקדשים והבתים. העיר מעולם לא הצליחה להתאושש לחלוטין מהפלישה הזו, אף שבתיקופה הביזנטית היא עדיין שמרה על מעמדה כמחוז.
  • באחת הפסיפסים במוזיאון סידה מתואר הפילוסוף אנאחרסיס — סקית, אשר היוונים הקדמונים ייחסו לו חוכמה השווה לזו של שבעת החכמים. זוהי דוגמה נדירה לגיבור "ברברי" באמנות הרומית.

איך להגיע

סידה נמצאת 75 ק"מ מזרחית למרכז אנטליה, באזור מנאווט. שדה התעופה הבינלאומי הקרוב ביותר הוא אנטליה (AYT), משם הנסיעה במונית אורכת כשעה.

במכונית: על כביש D400 לכיוון מנאווגאט/אלניה, ואז פונים לסידה. החניה בכניסה לעיר העתיקה היא בתשלום. בתוך חצי האי תנועת המכוניות מוגבלת.

באוטובוס: מתחנת האוטובוסים של אנטליה (אוטוגאר) יוצאים אוטובוסים למנאווגאט כל 30 דקות, ומשם דולמוש לסידה (כ-10 דקות). משך הנסיעה הכולל הוא כ-1.5–2 שעות.

מאתרי הנופש החופיים בלק, קומלוג'י, סידה ואלניה יוצאים אוטובוסים לטיולים מאורגנים, לעתים קרובות בשילוב ביקור באספנדוס ובמפל מנאווגאט.

טיפים למטייל

סידה ייחודית בכך שהיא משלבת ארכיאולוגיה ונופש בחוף הים. בבוקר אפשר לטייל בין החורבות, בצהריים לשחות במפרץ של החוף המזרחי, ובערב לחזור למקדש אפולו לקראת השקיעה. קחו איתכם בגד ים, גם אם תכננתם מלכתחילה רק סיור.

העונות הטובות ביותר הן אפריל-יוני וספטמבר-אוקטובר. בקיץ חם מאוד, ורוב האבנים העתיקות אינן מוצלות. גם בחורף העיירה יפה, אך חנויות ומסעדות רבות נסגרות.

לצילומים של מקדש אפולו, תכננו להגיע 30–40 דקות לפני השקיעה: ב"שעת הזהב" צבע השיש משתנה מדי דקה. הנקודה הטובה ביותר היא מהמזח של החוף המזרחי.

הכניסה לעיר העתיקה היא חינם, אך יש לשלם עבור הכניסה לתיאטרון ולמוזיאון. כרטיס המוזיאונים של טורקיה (Müzekart) תקף כאן. אם אתם מתכננים לבקר בכמה אתרים עתיקים, הוא יחזיר את עצמו במהירות.

היו מוכנים לכך שבסידה יש הרבה חנויות מזכרות ובתי קפה המכוונים לתיירים. המחירים עלולים להיות מופרזים, במיוחד על הטיילת. המסעדות הטובות ביותר נמצאות בסמטאות הצדדיות, ולא ברחוב הראשי. נסו את הדג המקומי בגריל ואת סורבה הרימונים — לכבוד סמל העיר.

אם אתם אוהבים צילום, בואו למקדש אפולו פעמיים – בשקיעה ולפני הזריחה. בשקיעה תהיה לכם חברה והמון תיירים, ולפני הזריחה – רק דייג אחד או שניים על המזח וחוף ריק. לפני הזריחה האור רך יותר, והעמודים נצבעים בגוונים כחלחלים וקרים, מה שיוצר אווירה שונה לחלוטין.

שימו לב למפל מנאווגאט המפורסם, הממוקם 8 ק"מ מסידה במעלה הנהר. זוהי אחת התחנות הנוספות הפופולריות ביותר באזור. המפל אינו גבוה, אך הוא רחב וציורי מאוד, עם אזור טיול ומסעדות על גדת הנהר. ניתן בקלות לשלב ביקור בסידה ובמפל בחצי יום, במיוחד עבור משפחות עם ילדים.

בדרך חזרה, קפצו למוזיאון סידה המקומי — הביקור אורך 45 דקות בלבד, אך פותח בפניכם רמה אחרת לגמרי של הבנה לגבי העיר העתיקה. כאן תוכלו לראות כיצד נראו הפסלים שעמדו פעם במקדשים ובאגורה. סידה העתיקה שווה לפחות יום אחד של טיול נינוח, ואם יתמזל מזלכם עם מזג האוויר, היא תהפוך לזיכרון הנעים ביותר שלכם מטורקיה.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — סידה: העיר העתיקה ומקדש אפולו — מדריך לאנטליה תשובות לשאלות נפוצות על סידה: העיר העתיקה ומקדש אפולו — מדריך לאנטליה. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
הסיור בעיר העתיקה של סידה הוא חינמי לחלוטין: החורבות, מקדש אפולו, הרחוב עם העמודים וחומות העיר פתוחים 24 שעות ביממה ללא צורך בכרטיסים. תשלום נדרש רק עבור שני אתרים — התיאטרון העתיק והמוזיאון הארכיאולוגי. אם אתם מתכננים לבקר בשניהם, בדקו אם יש לכם Müzekart: הכרטיס תקף בסידה ויכול לחסוך לכם משמעותית בתקציב.
סידה היא עיירה תוססת, ולא מוזיאון תחת כיפת השמיים. החורבות כאן משולבות באופן טבעי בבנייה המודרנית: עמודים ניצבים ממש בתוך קירות החנויות, בתי קפה נבנו סביב שרידי האקוודוקט, וברחובות מתגוררים תושבים מקומיים לצד התיירים. אפסוס ואספנדוס — אתרים ארכיאולוגיים קלאסיים עם שטחים מגודרים ומסלולי מוזיאון. בסידה אתם פשוט מטיילים, כמו בשכונה רגילה, וזה יוצר תחושה שונה לחלוטין.
Müzekart — כרטיס המוזיאונים הרשמי של טורקיה, המעניק כניסה חינם לרוב המוזיאונים הממשלתיים והאתרים הארכיאולוגיים במדינה. הכרטיס תקף בסידה: ניתן להשתמש בו כדי להיכנס לתיאטרון ולמוזיאון. אם אתם מתכננים לבקר במהלך הטיול גם באספנדוס, אפסוס, פרגמון או אתרים עתיקים אחרים, הכרטיס יחזיר את עצמו במהירות רבה. ניתן לרכוש אותה במקום בקופות או באינטרנט.
זוהי אגדה נפוצה, אך היא אינה מאומתת. האניבאל אכן ביקר בסידה: בשנת 190 לפנה"ס התרחשה מול חופיה קרב ימי, שבו פיקד המפקד הקרתגי על הצי הסלווקי — וספג תבוסה. עם זאת, ידוע בוודאות כי לאחר מכן הוא נמלט לוויפיניה, שם התאבד כדי שלא ליפול לידי הרומאים. האגדה על מותו בסידה היא יפה, אך מהווה הגזמה היסטורית.
על פי אחת ההשערות המקובלות, המילה "סידה" בשפה האנטולית הקדומה פירושה "רימון". פרי זה הפך לסמל העיר עוד בימי קדם — הוא הוטבע על מטבעות סידה. כיום, סמלי הרימון נמצאים בכל מקום: בחנויות המזכרות, על שלטים, בתפריטי בתי הקפה. נסו את הסורבה המקומית בטעם רימון — היא נחשבת לסמל קולינרי של העיר.
תושבי סידה העתיקה כיום הם צאצאיהם של המוסלמים הטורקים מכרתים, שהתיישבו כאן במאה ה-19 בעקבות חילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה. בקרב התושבים המבוגרים נותרו עד היום אלמנטים של הדיאלקט היווני-קריטי. דווקא המשכיות חיה זו היא שהופכת את סידה לייחודית: אין כאן תחושה של אתר תיירותי סטרילי — זהו כפר אמיתי עם דייגים, בעלי מלאכה ואורח חיים משלו.
הסידית היא אחת משפות אנטוליה הקדומות והמסתוריות, שנוצרה כתוצאה מהטמעה לשונית של המתיישבים היוונים בקרב האוכלוסייה המקומית. לשפה זו היה אלפבית משלה, שפענח רק באופן חלקי. חוקרים עדיין מתווכחים על מנגנון ההטמעה הזה: כיצד המתיישבים היוונים שכחו לחלוטין את שפת אמם תוך מספר דורות. במוזיאון סידה שמורות כתובות בסידית — ניתן לראותן, אך לא ניתן לקרוא אותן ללא הכשרה מיוחדת.
כן, ממזרח לעיר העתיקה, לאורך הכביש, נשמר בית קברות רומי עם עשרות סרקופגים ומאוזוליאומים משפחתיים, שרבים מהם מעוטרים בתבליטים המתארים סיפורים מיתולוגיים — החל מסצנות עם דיוניסוס ועד לדיוקנאות של אמזונות. רוב התיירים מדלגים עליו ומתמקדים במרכז. עם זאת, דווקא בית הקברות מעניק מושג על ממדי העיר העתיקה ועושרה, שאוכלוסייתה בשיאה עלתה על 60 אלף נפש.
בחורף סידה שקטה ומלאת אווירה: כמעט ואין תיירים, אפשר לצלם את החורבות בנחת, ומקדש אפולו יפה במיוחד ביום מעונן. עם זאת, חלק ניכר מהמסעדות, החנויות ובתי הקפה נסגרים בחודשים דצמבר–פברואר — הכפר שוקע בשלווה של בין העונות. לא ניתן לשחות בתקופה זו. אם מטרתכם היא צילום ולימוד היסטוריה בשלווה, בהחלט אפשר לנסוע בחורף; אם אתם מעוניינים בחופשה מלאה עם אוכל ותשתיות, בחרו באפריל–אוקטובר.
המסעדות ובתי הקפה בטיילת הראשית ובסמוך למקדש אפולו נוטים בדרך כלל לגבות מחירים מופרזים, המכוונים לתיירים. המקומות הטובים ביותר מסתתרים בסמטאות הצדדיות של העיר העתיקה — שם האוכל טרי יותר, המנות גדולות יותר והאווירה תוססת יותר. אל תשכחו לנסות את הדג בגריל ואת סורבה הרימונים. שאלו את המקומיים או חפשו מקומות עם עיצוב תיירותי מינימלי: זהו סימן היכר אמין.
סידה היא יעד מצוין לטיול משפחתי. הילדים נהנים מטיול בעיר עתיקה "אמיתית" ללא מגבלות נוקשות, מחוף עם חול לבן במרחק הליכה קצר וממפל מנאווגאט הנמצא במרחק של 8 ק"מ — מפל רחב ומרהיב, עם אזור טיול ובתי קפה על גדת הנהר. אפשר בקלות לשלב חצי יום: בבוקר את החורבות, בצהריים את המפל והחוף. העיקר — לקחת איתכם מים וכובעים: בקיץ האבנים מתחממות מאוד ואין כמעט צל.
מדריך למשתמש — סידה: העיר העתיקה ומקדש אפולו — מדריך לאנטליה מדריך למשתמש ב- סידה: העיר העתיקה ומקדש אפולו — מדריך לאנטליה, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
החודשים הטובים ביותר לביקור בסידה הם אפריל–יוני וספטמבר–אוקטובר. בתקופות אלה לא חם מדי, ניתן לסייר באתרים העתיקים ללא חום מתיש, והים כבר או עדיין חם מספיק לשחייה. בקיץ הטמפרטורה עולה מעל 35°C, ורוב החורבות נטולות צל. אם אתם מתעניינים בעיקר בצילום, תכננו את היום כך שתגיעו למקדש אפולו 30–40 דקות לפני השקיעה — בדיוק אז השיש משנה את צבעו מדי דקה.
סידה נמצאת במרחק של 75 ק"מ ממזרח לאנטליה. ברכב: כביש D400 לכיוון מנאווגאט/אלניה, ולאחר מכן שלט לכיוון סידה; משך הנסיעה כ-60 דקות. באוטובוס: מתחנת האוטובוסים באנטליה — נסיעה למנאווגאט (כל 30 דקות), ולאחר מכן דולמוש לסידה (כ-10 דקות); סך הכל 1.5–2 שעות. עדיף להשאיר את הרכב בתוך חצי האי בחניון בתשלום בכניסה לעיר העתיקה — התנועה שם מוגבלת.
היכנסו לעיר העתיקה דרך שער העיר הדו-קומתי מהמאה ה-2 לספירה — הכניסה הראשית ההיסטורית לסידה. מיד אחריו מתחיל רחוב עמודי, שבשני צדיו ניצבו בעבר אכסדרות מסחר. שימו לב לשרידי האקוודוקט הנמצאים ממש לאורך הרחוב. כאן נמצא גם המזרקה המונומנטלית-נימפאה מהמאה ה-2 לספירה, שקיבלה מים דרך אקוודוקט באורך 30 ק"מ מהרי טאווור. זוהי נקודת התחלה הגיונית לכל המסלול.
תיאטרון סידה — אחד הגדולים באסיה הקטנה, המכיל 15–17 אלף צופים; יש לרכוש כרטיס. ממול — האגורה, שבה ניצב המקדש העגול של טיוכה ושירותים ציבוריים משומרים עשויים שיש. המוזיאון ממוקם בבניין המרחצאות הרומיים ומכיל אוסף יוצא דופן של פסלים, סרקופגים ופסיפסים, כולל "שלוש הגראציות". הקצו 45 דקות לביקור במוזיאון — הוא ראוי לתשומת לב מיוחדת ומעמיק מאוד את ההבנה של מה שכבר ראיתם מבחוץ. כרטיס Müzekart תקף בשני האתרים.
החוף המזרחי של סידה, עם החול הלבן שלו, נמצא במרחק של דקות הליכה ספורות בלבד ממרכז העיר העתיקה. קחו אתכם בגד ים גם אם תכננתם במקור רק סיור — הזדמנות לשחות באמצע טיול ארכיאולוגי היא דבר נדיר. המזח של החוף המזרחי הוא גם הנקודה הטובה ביותר לצילום מקדש אפולו בשקיעה.
חמש עמודי שיש לבנים בסגנון קורינתי של מקדש אפולו מהמאה ה-2 ניצבים ממש על חוף הים ומהווים את הסמל הנופי המרכזי של סידה. הגיעו 30–40 דקות לפני השקיעה: ב"שעת הזהב" צבע האבן משתנה מלבן לורוד-זהוב. נקודת הצילום הטובה ביותר היא מהמזח של החוף המזרחי. הכניסה חינם, הגישה פתוחה 24 שעות ביממה. בערב מתאספים כאן לעתים קרובות נגני רחוב, והאווירה הופכת למיוחדת במינה.
לאחר השקיעה, בחרו במסעדה באחת הסמטאות של העיר העתיקה — שם המחירים נמוכים יותר מאשר בטיילת, והאוכל, בדרך כלל, טרי יותר. הזמינו דג בגריל ושרבט רימונים — סמלי הגסטרונומיה של סידה. אם אתם רוצים להאריך את היום, הוסיפו את מפל מנאווגאט (8 ק"מ מסידה): רחב וציורי, עם אזור לטיול, מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים. אפשר בהחלט לשלב את סידה והמפל ביום אחד.