טירת צ'שמה (Çeşme Castle) — מבצר עות'מאני ומוזיאון על חוף הים האגאי

צ'שמה אטרקציותטירת צ'שמה (Çeşme Castle) — מבצר עות'מאני ומוזיאון על חוף הים האגאי

טירת צ'שמה (Çeşme Castle) — מצודה עות'מאנית על חוף הים האגאי

טירת צ'שמה (Çeşme Castle, Çeşme Kalesi) — האטרקציה ההיסטורית העיקרית של עיר הנופש באותו שם, הממוקמת במערב מחוז איזמיר (İzmir Province). מבצר עות'מאני זה מהמאה ה-16 מתנשא ממש על קו החוף, במרחק של כמה מטרים מהים, ומשתלב באופן מושלם בנוף החופי הציורי עם הבתים הלבנים וסירות המפרש. כיום שוכן בתוך חומות הטירה המוזיאון הארכיאולוגי של צ'שמה, והמבצר עצמו נותר אחד מסמלי חצי האי צ'שמה כולו ומקום לקיום פסטיבל בינלאומי למוזיקה וריקוד.

היסטוריה ומוצא

העיר צ'שמה (מפרסית/טורקית: çeşme — "מזרקה, מעיין") צמחה במקום הנמל העתיק Cyssus, שהוזכר עוד על ידי הרודוטוס. בימי הביניים החוף היה בשליטת ביזנטיון, ולאחר מכן גנואה; מתקופת גנואה נותרו בצ'שמה אלמנטים בודדים, המשולבים כיום בבנייה המאוחרת יותר של המבצר העות'מאני.

הטירה עצמה נבנתה בשנת 1508 על פי צו של הסולטאן בייזיד השני (Bayezid II) בהנחיית האדריכל הסולטאני. הבנייה התנהלה על רקע האיום הגובר מצד הרפובליקה הוונציאנית והליגה הקדושה: העות'מאנים ביקשו לחזק את חוף הים האגאי ולהבטיח את ביטחון נתיבי הסחר. טירת צ'שמה הפכה לאחד החוליות בשרשרת המבצרים החופיים, יחד עם טירות בודרום, קרבורון וסיג'יק.

קרב צ'שמה

המבצר היה עד לאחד האירועים הדרמטיים ביותר בתולדות הים התיכון המזרחי — הקרב הימי ליד צ'שמה, שהתחולל בין ה-5 ל-7 ביולי 1770. הצי הבלטי הרוסי בפיקודו של הרוזן אלכסיי אורלוב והאדמירל גריגורי ספירידוב, כולל סגן-אדמירל בריטי המפורסם סמואל גרייג, הביס את הצי העות'מאני במפרץ צ'שמה. הצי הטורקי, שנדחק אל החוף, הועלה באש על ידי ספינות אש; באש נספו אלפי מלחים ועשרות ספינות.

קרב זה היה נקודת מפנה במלחמת רוסיה-טורקיה בשנים 1768–1774 והוביל לחתימת הסכם השלום בקיוצ'וק-קיינארג'י, עם ויתורים לטובת רוסיה. לזכר הניצחון הוקמו בסנט פטרסבורג ארמון צ'סמה וכנסיית צ'סמה, והשם "צ'סמה" (הגרסה הרוסית) הפך לחלק מתהילתה הצבאית של רוסיה.

המוזיאון והשיקום

במאה ה-20 איבד הטירה את חשיבותה הצבאית והלכה והידרדרה. בשנות ה-80 של המאה ה-20 שיקמו משמרים טורקים את החומות והמגדלים, ובשנת 1984 נפתח בטירה המוזיאון הארכיאולוגי של צ'שמה. בתוכו מוצגים ממצאים מחפירות בערים אריטריאה (Erythrai), טאוס (Teos), קיסוס (Cyssus) וממחקרים ארכיאולוגיים תת-ימיים במפרצים של חצי האי.

ארכיטקטורה ומה לראות

לטירת צ'שמה יש מתאר מלבני לא סימטרי עם שישה מגדלים פינתיים וביניים. אורך החומות הוא כ-200 מטר בהיקף, ועוביים מגיע עד 4 מטרים. הבנייה עשויה מאבן גיר מסותתת, בשילוב אבנים עתיקות וביזנטיות ששימשו בעבר. הטירה פתוחה מדי יום בין השעות 8::30 ל-18::00 (מאוקטובר עד מרץ עד 17::00); הכניסה בתשלום, מחיר הכרטיס הוא כ-60–100 לירות טורקיות.

השער הראשי

השער הראשי ממוקם בצד הצפוני ומעוטר בלוח שיש עם חותם הסולטאן בייזיד השני ותאריך הבנייה. לפני השער ניצב פסל ברונזה של האדמירל חסן פאשה מאלג'יר (Cezayirli Gazi Hasan Paşa) — מפקד צבאי עות'מאני, ששרד בקרב צ'שמה והפך לאחר מכן לווזיר הגדול.

מגדלים וחומות

מבין ששת מגדלי הטירה, מעניין במיוחד המגדל הצפון-מזרחי — משם נפרשת תצפית פנורמית על מפרץ צ'שמה ועל האי היווני כיוס (Chios) הנמצא במרחק 12 ק"מ מהחוף. החומות שמרו על מעקות משוננים וחרכי ירי לתותחים ולמוסקטים; בכמה מקומות ניתן לראות שרידים של תותחים עות'מאניים מהמאות ה-16–18.

המוזיאון הארכיאולוגי

תערוכת המוזיאון משתרעת על פני מספר חדרים הממוקמים בבארות בתוך החומות. האולם הראשון מוקדש לתקופת הברונזה וכולל ממצאים מחפירות בלימנטפה (Limantepe) ובבאגלאראס (Bağlararası) — היישובים העתיקים ביותר בחוף הים האגאי. האולם השני — ממצאים עתיקים מאריתריאה וקיסה: פסלי שיש, קרמיקה, מטבעות, קטעי כתובות. האולם השלישי מוקדש לתקופה הביזנטית, עם איקונות, אמפורות וצלבים. עניין מיוחד מעוררת אוסף הממצאים התת-ימיים: אמפורות, עוגנים, שרידי ספינות עתיקות, שהועלו מקרקעית המפרץ.

חצר פנימית

בחצר הפנימית הוקם גן קטן עם ערוגות פרחים וספסלי אבן. כאן ניצבים גם כמה סרקופגים ועמודים משיש, ששימשו שוב בבניית הטירה. תשומת לב מיוחדת מושכת תותח עות'מאני ישן עם סמל הסולטאן סולימאן הראשון — הוא מוצב מול הקיר הצפוני ומכוון "לעבר האויב" — כלומר, לחיוס.

קראוואן-סראיי סמוך

במרחק של כמה עשרות מטרים מהטירה נמצא הקראוואן-סראיי של סולימאן הקאנוני (Kanuni Sultan Süleyman Kervansarayı), שנבנה במאה ה-16. כיום זהו מלון בוטיק, אך כל אחד יכול להיכנס לחצר הפנימית ולהתבונן בארקדה המפוארת ובמזרקה. הקראוואן-סראיי והטירה יוצרים את האנסמבל ההיסטורי של טיילת צ'שמה.

עובדות מעניינות ואגדות

  • קרב צ'שמה בשנת 1770 נכנס לספרי הלימוד של מדעי הים כמקרה הראשון של שימוש מאסיבי בספינות אש בעידן הצי המפרשי.
  • באחד ממגדלי הטירה שמורה העתק מדויק של דגל האדמירל הרוסי ספירידוב, שניתן במתנה למוזיאון בשנת 2010.
  • בשנות ה-30 של המאה ה-19 שימש הטירה כקזארמה ליחידה של הצבא העות'מאני, שהגנה על חצי האי מפני שודדי ים ומורדים יוונים.
  • בין הממצאים במוזיאון הארכיאולוגי יש אוסף נדיר של תכשיטי זהב מתקופת ההלניסטית, שנמצאו בקבר ליד הכפר הסמוך שיפנה.
  • טירת צ'שמה מופיעה בספרות ובקולנוע הטורקיים המודרניים כסמל ל"תקופה קפואה" — כאן צולמה הסדרה "נשק אותי, אל תגיד 'שלום'" (Beni Affet).
  • בכל אוגוסט מתקיים בטירה פסטיבל השירים הבינלאומי Çeşme Festival — מסורת בת יותר מ-50 שנה.
  • על קירות הטירה ניתן למצוא כתובות חרוטות מהמאות ה-18 וה-19 ביוונית ובאיטלקית — שהשאירו מלחים וסוחרים שנשבו.

איך להגיע

טירת צ'שמה ממוקמת במרכז העיר צ'שמה, על הטיילת ליד המזח, שם עוגנות המעבורות לאי היווני כיוס. המרחק משדה התעופה הבינלאומי אדנאן מנדריס (איזמיר) לצ'שמה הוא כ-100 ק"מ — שעה ו-15 דקות בנסיעה בכביש המהיר O-32. ממרכז איזמיר הנסיעה אורכת כשעה באותה דרך.

ללא רכב, הדרך הנוחה ביותר היא באוטובוס: מתחנת האוטובוסים İzmir Otogar יוצאות נסיעות סדירות של חברות Çeşme Seyahat ו-Pamukkale כל 30–45 דקות. משדה התעופה של איזמיר פועל שירות הסעות Havaş לתחנת האוטובוס של צ'שמה. חובבי טיולי ים יכולים להגיע במעבורת מהאי כיוס — המעבורת עוגנת במרחק 200 מטר מהטירה. החניה ליד המבצר היא בתשלום ומתמלאת במהירות בעונת השיא.

טיפים למטייל

הזמן הטוב ביותר לביקור הוא אפריל–יוני וספטמבר–נובמבר. בקיץ חם בצ'שמה (עד 35 מעלות צלזיוס), אך דווקא בעונה זו מתקיים הפסטיבל והאווירה בטיילת תוססת ביותר. בחורף הטירה והמוזיאון פתוחים, אך מלונות ובתי קפה רבים בסביבה נסגרים בעונת השפל.

הקצו 1.5–2 שעות לביקור בטירה ובמוזיאון. קחו איתכם מים, כובע ונעליים נוחות — המדרגות והמעקות האבןיים חלקים לעיתים. מותר לצלם במוזיאון ללא פלאש. המקום נוח לילדים: בפנים יש מקומות מוצלים ואזורי משחק, וממגדלי התצפית אפשר להראות לילד את "ים אורלוב".

שלבו את הביקור בטירה עם טיול בעיר העתיקה של צ'שמה, סיור בקראוון-סאראי, ביקור בחצי האי אלאצ'אטי (Alaçatı) עם גלישת הרוח והיקבים שלו, וכן בחופי Ilıca ו-Çiftlikköy. חובה קולינרית — הקומרו (cumru) המקומי של צ'שמה (כריך עם נקניק, גבינה ועגבניות) וגלידת מסטיק (sakızlı dondurma) עם תוספת של שרף עץ המסטיק מחיוס. טירת צ'שמה (Çeşme Castle) היא נקודת מוצא אידיאלית להכרת אחד המקומות היפים ביותר בחוף הים האגאי של טורקיה.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — טירת צ'שמה (Çeşme Castle) — מבצר עות'מאני ומוזיאון על חוף הים האגאי תשובות לשאלות נפוצות על טירת צ'שמה (Çeşme Castle) — מבצר עות'מאני ומוזיאון על חוף הים האגאי. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
טירת צ'שמה נבנתה בשנת 1508 בהוראת הסולטאן בייזיד השני (Bayezid II). הבנייה התנהלה תחת פיקוחו של האדריכל הסולטאני על רקע האיום מצד הרפובליקה הוונציאנית והליגה הקדושה. העות'מאנים ביקשו לחזק את חופי הים האגאי ולהגן על נתיבי הסחר. הטירה הפכה לחלק מרשת של מבצרים חופיים, לצד בודרום, קרבורון וסיג'יק.
ביולי 1770 התרחשה ממש מול חומות הטירה קרב צ'סמנה המפורסם: הצי הבלטי הרוסי, בפיקודם של הרוזן אלכסיי אורלוב והאדמירל גריגורי ספירידוב, הביס ושרף את הצי העות'מאני במפרץ. קרב זה היה נקודת מפנה במלחמת רוסיה-תורכיה בשנים 1768–1774. לזכר הניצחון הוקמו בסנט פטרסבורג ארמון צ'סמנסקי וכנסיית צ'סמנסקיה. במוזיאון הטירה שמורה העתק של דגל האדמירל ספירידוב, שניתן במתנה בשנת 2010.
כיום שוכן בין חומות טירת צ'שמה המוזיאון הארכיאולוגי של צ'שמה, שנפתח בשנת 1984. התערוכה משתרעת על פני מספר אולמות במבנים ששימשו בעבר כקזארמות. האולם הראשון מוקדש לתקופת הברונזה, והשני — לממצאים עתיקים מאריתריאה (Erythrai) וקיסוס (Cyssus): פסלי שיש, כלי חרס ומטבעות. האולם השלישי מקיף את התקופה הביזנטית. ראוי להקדיש תשומת לב מיוחדת לאוסף הממצאים התת-ימיים — אמפורות, עוגנים ושברי ספינות, שהועלו מקרקעית המפרץ.
טירת צ'שמה פתוחה מדי יום: מאפריל עד ספטמבר — בין השעות 8::30–18::00, מאוקטובר עד מרץ — עד השעה 17::00. מחיר כרטיס הכניסה הוא כ-60–100 לירות טורקיות. אנו ממליצים לבדוק את המחירים והשעות המעודכנים באתרים הרשמיים לפני הביקור, שכן הם עשויים להשתנות בהתאם לעונה.
כן, זה נכון. קירות הטירה בנויים מאבן גיר מסותתת, אך הם כוללים גם אבנים עתיקות וביזנטיות ששימשו לבנייה חוזרת. צ'שמה קמה על חורבות הנמל העתיק סיסוס (Cyssus), ובימי הביניים החוף היה בשליטת גנואה. אלמנטים גנואים נפרדים שולבו בבנייה העות'מאנית המאוחרת יותר, מה שהופך את הארכיטקטורה של הטירה לעדות היסטורית רב-שכבתית.
המגדל הצפון-מזרחי מעניין במיוחד: ממנו נפרש נוף פנורמי של מפרץ צ'שמה והאי היווני כיוס (Chios), הממוקם במרחק של 12 קילומטרים בלבד מהחוף. על הקירות נשתמרו מעקות משוננים, חרכי ירי לתותחים ולמוסקטים, וכן שרידים של תותחים עות'מאניים מהמאות ה-16–18. בחצר הפנימית ניצב תותח ישן הנושא את סמל הסולטאן סולימאן הראשון, המכוון לעבר חיוס.
בכל אוגוסט מתקיים בטירת צ'שמה פסטיבל השירים הבינלאומי "Çeşme Festival" — מסורת בת יותר מ-50 שנה. בנוסף, הטירה מהווה אחד מסמלי העיר ומקום לאירועי תרבות. אם אתם מתכננים לבקר באוגוסט, מומלץ לבדוק מראש את לוח הזמנים של הפסטיבל: במהלך הפסטיבל ייתכן שהכניסה לשטח הטירה תהיה מוגבלת או תשתנה.
כן, במרחק של כמה עשרות מטרים מהטירה שוכן "קנוני סולטאן סולימאן קרנסאראי" — קראוואנסראי עות'מאני מפואר מהמאה ה-16. כיום הוא משמש כמלון בוטיק, אך כל מי שרוצה יכול להיכנס לחצר הפנימית עם הארקדה והמזרקה. יחד, הטירה והקראוואנסארי יוצרים את המתחם ההיסטורי של טיילת צ'שמה. כמו כן, בקרבת מקום נמצאות חורבות הערים העתיקות אריטריאה וקיסה.
על קירות הטירה נותרו כתובות חרוטות מהמאות ה-18 וה-19 ביוונית ובאיטלקית. לדעת היסטוריונים, כתובות אלה הושארו על ידי מלחים וסוחרים שבויים שהוחזקו במבצר. בנוסף, השער הראשי מעוטר בלוח שיש הנושא את הטוגרה — המונוגרמה האישית — של הסולטאן בייזיד השני ואת תאריך הבנייה.
כן, טירת צ'שמה מתאימה לביקור משפחתי. בפנים יש פינות מוצלות וגן קטן עם ספסלים, שם אפשר לנוח. ממגדלי הטירה הילדים יכולים לצפות בנוף הים ובאי היווני כיוס — זוהי דרך טובה ומוחשית להכיר את ההיסטוריה. כדאי לקחת בחשבון שהמדרגות והמעקות האבן חלקלקים במקומות מסוימים, ולכן נעליים סגורות ונוחות הן חובה לכל בני המשפחה.
שלבו את הביקור בטירה עם טיול בעיר העתיקה וביקור ב-Kanuni Sultan Süleyman Kervansarayı. במרחק נסיעה של 30 דקות נמצא חצי האי אלאצ'אטי (Alaçatı), שבו תוכלו ליהנות מגלישת רוח ומיקבים. חופי Ilıca ו-Çiftlikköy נמצאים במרחק הליכה קצר. מהמטבח המקומי אל תחמיצו את הקומרו (kumru) — כריך עם נקניק, גבינה ועגבניות — ואת הסאקיזלי דונדירמה (sakızlı dondurma), גלידת מסטיק עם תוספת שרף מעץ חיוס.
מותר לצלם במוזיאון הארכיאולוגי של צ'שמה, אך ללא פלאש — זהו כלל מקובל ברוב המוזיאונים בטורקיה, שנועד להגן על המוצגים. באזורים הפתוחים של הטירה, כולל החומות, המגדלים והחצר הפנימית, ניתן לצלם בחופשיות. הנופים הפנורמיים מהמגדל הצפון-מזרחי אל המפרץ ואל האי כיוס הם מהנקודות הפוטוגניות ביותר בעיר.
מדריך למשתמש — טירת צ'שמה (Çeşme Castle) — מבצר עות'מאני ומוזיאון על חוף הים האגאי מדריך למשתמש ב- טירת צ'שמה (Çeşme Castle) — מבצר עות'מאני ומוזיאון על חוף הים האגאי, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
התקופות הטובות ביותר לביקור בטירת צ'שמה הן אפריל–יוני וספטמבר–נובמבר. באביב ובתחילת הסתיו הטמפרטורות נעימות, יש פחות תיירים ואין את החום הקיצי שמגיע עד 35 מעלות צלזיוס. אם אתם רוצים להגיע לפסטיבל צ'שמה, תכננו את הביקור לחודש אוגוסט, אך התכוננו לעומס רב בטיילת ובחניונים. בחורף הטירה פתוחה, אך חלק מהבתי קפה והמלונות סגורים.
מרחק הנסיעה משדה התעופה אדנאן מנדריס (איזמיר) לצ'שמה הוא כ-100 ק"מ — כ-1 שעה ו-15 דקות בנסיעה בכביש המהיר O-32. באוטובוס: מתחנת האוטובוסים İzmir Otogar יוצאות נסיעות של חברות Çeşme Seyahat ו-Pamukkale כל 30–45 דקות. משדה התעופה ניתן להגיע בתחנת האוטובוס של צ'שמה באמצעות שאטל Havaş. חובבי הים יכולים להגיע במעבורת מהאי היווני כיוס — המעבורת עוגנת במרחק של 200 מטר מהטירה. אם אתם מגיעים ברכב, קחו בחשבון שבשיא העונה החניון ליד המבצר מתמלא במהירות.
טירת צ'שמה שוכנת ממש על קו החוף, בלב העיר — מגדליה נראים מכל נקודה ברחוב החוף. קופת הכרטיסים נמצאת ליד השער הצפוני הראשי, המעוטר בלוח שיש עם תמונה של בייזיד השני. מחיר הכרטיס הוא כ-60–100 לירות טורקיות; יש לברר את המחיר המעודכן במקום. הטירה פתוחה מדי יום בין השעות 8::30, ובחודשי החורף היא נסגרת שעה מוקדם יותר.
התחילו בשער הראשי: התבוננו בלוח השיש עם הטוגרה ובאנדרטה הברונזית של Cezayirli Gazi Hasan Paşa המוצבת לפני הכניסה. לאחר מכן, לכו לאורך החומות אל המגדל הצפון-מזרחי — משם נשקף הנוף הטוב ביותר של המפרץ והאי כיוס. שימו לב לחרכי הירי, למעקות המשוננים ולתותחים העתיקים שנותרו במקום. הצטיידו בבקבוק מים ונעלו נעליים נוחות: משטחי האבן חלקלקים במקומות מסוימים.
המוזיאון משתרע על פני מספר אולמות במבני הצבא לשעבר. סדר הביקור המומלץ: התחילו באולם תקופת הברונזה (ממצאים מלימנטפה ומבאגלאראס), עברו לאולם התקופה העתיקה עם פסלי השיש והמטבעות מאריתריאה וקיסה, ולאחר מכן לאולם הביזנטי. גולת הכותרת היא אוסף הממצאים התת-ימיים: אמפורות, עוגנים ושברי ספינות שנמצאו בקרקעית המפרץ. מותר לצלם ללא פלאש.
בחצר הפנימית ניצבים סרקופגים משיש, עמודים ותותח עות'מאני עתיק הנושא את סמל סולימאן הראשון. גן קטן עם ספסלי אבן הוא מקום נעים למנוחה בצל. התבוננו היטב בטיח הקירות: כאן ניתן למצוא אבנים עתיקות וביזנטיות ששימשו בשימוש חוזר, ובחלקים מסוימים של הקירות — כתובות חרוטות מהמאות ה-18–19 ביוונית ובאיטלקית.
ביציאה מהטירה, המשיכו כמה עשרות מטרים עד ל-Kanuni Sultan Süleyman Kervansarayı — חאן עות'מאני מהמאה ה-16. הכניסה לחצר הפנימית עם הארקדה והמזרקה היא חופשית. לאחר מכן, סיירו בטיילת: כאן עוגנות יאכטות ומעבורות לחיוס, ויש בתי קפה עם נוף לים. אם הזמן מאפשר זאת — סעו עד לאלאצ'אטי (30 דקות) או בלו את הערב בחוף איליקה.