מדרסת גוק בסיבאס — "המדרסה השמימית" של הסלג'וקים

Sivas אטרקציותמדרסת גוק בסיבאס — "המדרסה השמימית" של הסלג'וקים

מדראסת גוק — "המדראסה השמימית" עם המינרטים בצבע טורקיז בסיבאס

השם מדבר בעד עצמו: גוק מדראסה (בטורקית: Gökmedrese — "מדראסה שמימית" או "מדראסה כחולה") קיבלה את שמה בזכות אריחי הטרקוטה בצבע טורקיז שכיסו אותה בעבר. כיום האריחים דהויים, אך שני המינרטים בגובה 25 מטרים משני צדי הפורטל המונומנטלי עדיין מתנשאים אל שמי אנטוליה, ומכתיבים את האווירה בכל המרכז ההיסטורי של סיבאס. מדרסת גוק, הידועה גם כמדרסת סאהיבייה, נבנתה בשנת 1271 בהזמנתו של סאהיב אטי פח'ר א-דין עלי — הוויזייר והשליט בפועל של הסולטנות הסלג'וקית של קונייה. זהו אחד המונומנטים הגדולים והמרשימים ביותר של האדריכלות הסלג'וקית באנטוליה, וכמו המדרסות הסמוכות בורודג'י וצ'יפט מינארלי, הוא מועמד להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

ההיסטוריה והמקור של מדראסת גוק

שנת 1271, סיבאס. הסולטנות הסלג'וקית של קוני מתפוררת תחת הלחץ המונגולי, אך בערים עדיין בונים. הלקוח העיקרי של הבניינים החדשים באנטוליה היה סאהיב אטה פח'ר א-דין עלי — אדם ששלט זמן רב בסולטנות לצד הווזיר החזק פרבנה, ולאחר מותו בשנת 1277 ריכז בידיו את השלטון בפועל. סאהיב אטה היה פטרון האדריכלות, פטרון האמנויות ובונה: על שמו נקראים מספר מדראסות, מסגדים וחאנים ברחבי אנטוליה. מדראסת גוק היא המפוארת שבהן.

את הפרויקט תכנן אדריכל המכונה קלויאן מקוניה — חתימתו נשמרה על כותרות העמודים הצדדיים של הפורטל. השם "קלויאן" (ביוונית "יוחנן הטוב") מצביע על מוצאו הארמני או היווני-קפדוקי האפשרי של האמן — מצב אופייני לאדריכלות הסלג'וקית, שבה התאחדו עמלם וכישרונם של אומנים מקבוצות אתניות ודתות שונות תחת חסותה המאוחדת של האליטה המוסלמית.

על פורטל המדראסה חרוטה כתובת בערבית: "נבנה בשנות שלטונו של הסולטאן הגדול, הגדול שבמלכים, עוזר השלום והאמונה קייחוסרב, בנו של קילץ-ארסלן. יהי רצון שאללה יחזק את שלטונו". השנה היא 1271. הכיתוב מתארך את האנדרטה ומציין את הסוזרן הרשמי, בתקופתו הוקמה: הסולטאן גיאס א-דין קייחוסרו השלישי.

המדראסה שימשה לייעודה — כמוסד חינוכי — עד שנת 1926, אז בוטלה הרפובליקה הטורקית את מערכת המדראסות המסורתית. לאחר שנים ארוכות של הזנחה, בשנת 1823 עבר המבנה שיקום. במקור היה זה מבנה בן שתי קומות עם חמאם וחדר אוכל ל-30 איש; כיום נותרו רק 13 חדרים בקומה התחתונה — המזונין אבד.

היקף הנכסים של המדראסה היה מרשים: על פי מסמך היסוד, אחזקתה מומנה מהכנסות של 85 שווקים, תשעה כפרים, שתי חוות ומקורות אחרים. הדבר מעיד על כך שמדראסת גוק לא הייתה מבנה חינוכי רגיל, אלא מוסד כלכלי ורוחני גדול. בשנת 2014 הוגשה בקשה להכללתה, יחד עם מדראסות אחרות בסיבאס, ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

ארכיטקטורה ומה לראות

מדרסת גוק היא מבנה מונומנטלי. רוחב המבנה הוא 31.25 מטר. החצר הפנימית היא 24.25 על 14.40 מטר. שני מינרטים בגובה 25 מטר כל אחד מקיפים את השער הראשי, ויוצרים אפקט אנכי הנראה למרחקים.

הפורטל הראשי

הפורטל הוא הערך האמנותי העיקרי של מדראסת גוק. הוא עמוס בגילופים ובכתובות במיטב המסורת הסלג'וקית של "גילוף באבן", ובכל זאת הוא הרמוני: מקרנס מעל קשת הכניסה, ערבסקות תחרה על המשטחים הצדדיים, גומחות נטיפיות. על כותרות העמודים משני צדי הפורטל מוטבע חתימתו של האדריכל — תופעה נדירה באדריכלות האנטולית של ימי הביניים. דווקא על כותרות אלה חרוט השם "קאלויאן מקוניה".

שני מינרטים

זוג המינרטים, שגובה כל אחד מהם 25 מטרים, מהווה את האלמנט הדומיננטי בכל המתחם. הם מעוטרים באריחים (היסטוריים בצבע טורקיז, שהעניקו למדרסה את שמה) ובאורנמנטיקה מגולפת. כיום חלק מחיפוי האריחים אבד, אך הצורה והפרופורציות נותרו על כנן. המינרטים מסתיימים בגגונים עם פרטים מסורתיים בסגנון סלג'וק.

החצר הפנימית והחדרים

מאחורי השער נפתח חצר המוקפת ארקדות. מהחצר יוצאים שני אגפים עיקריים: האחד מוביל למסגד (אולם התפילה), והשני — לאולמות הלימוד. 13 החדרים שנותרו בקומה הראשונה נותנים מושג על החלל המקורי. יש לציין: בניגוד למדרסה השכנה בורוג'י, כאן אין קבר מצופה אריחים עשיר, אך המונומנטליות האדריכלית מפצה על כך במלואו.

השוואה למדרסות אחרות בסיבאס

מדראסת גוק היא חלק מקלסטר תרבותי: בסמוך לה ניצבות מדראסת צ'יפטה מינארלי (מדראסת שני המגדלים, משנת 1271) ומדראסת שיפאייה (מדראסת-בית חולים, משנת 1217). שלושתן ממוקמות בקרבת כיכר העיר קנט מיידאני וניתן לסייר בהן בקלות ברגל ביום אחד. לצורך השוואה מלאה: הפורטל של צ'יפטה מינארלי עשיר יותר בעיטורים, ואילו בורוג'י מחמיר וסימטרי יותר. מדראסת גוק תופסת מקום ביניים — בקנה מידה גרנדיוזי עם גימור מעודן, אך לא "מוגזם".

עובדות ואגדות מעניינות

  • האדריכל קאלויאן מקוניה הוא אחת הדמויות הבודדות המוכרות מתועדות בקרב בוני אנטוליה הסלג'וקית. חתימתו על כותרות הפורטל מאפשרת לקשר אליו את המונומנט הזה; מוצאו היווני-ארמני האפשרי של האמן מעיד על המגוון התרבותי של מסורות המלאכה האנטוליות באותה תקופה.
  • נכסי הווקף של מדראסת גוק כללו 85 שווקים ו-9 כפרים. זוהי תשתית כלכלית עצומה, המשתווה למשאבים של מחוז שלם. היא סיפקה משכורות לצוות, אחזקת המבנה וככל הנראה גם מזון לסטודנטים.
  • לשם "מדראסת גוק" שתי משמעויות: "שמימי" — במובן של נשגב, רוחני — ו"כחול" — על פי צבע האריחים הבהירים. בטורקית "gök" פירושו גם "שמיים" וגם "כחול".
  • מדראסת גוק פעלה כמוסד חינוכי משנת 1271 ועד 1926 — כלומר, יותר מ-600 שנה ברציפות. אפילו בתקופות של חוסר יציבות היא המשיכה למלא את תפקידה החינוכי.
  • יחד עם מדראסת בורוג'י ו-Çifte Minareli, הוגשה בשנת 2014 בקשה לאונסק"ו להכיר בה כרובע היסטורי-תרבותי אחד של סיבאס. אתר פוטנציאלי למורשת עולמית — דבר המדגיש את החשיבות הכללית של האנסמבל כולו.

איך להגיע

מדרסת גוק ממוקמת במרכז סיבאס, בכיכר העיר, בסמוך למדרסות היסטוריות אחרות. שדה התעופה הקרוב ביותר הוא Sivas Nuri Demirağ (VAS), המקבל טיסות מאיסטנבול ואנקרה. זמן הטיסה מאיסטנבול הוא כ-1 שעה ו-20 דקות. מהשדה התעופה למרכז העיר ניתן להגיע במונית או באוטובוס עירוני (15–20 דקות).

מאנקרה ברכבת TCDD כ-5–6 שעות. אוטובוסים (Metro, Kamil Koç) יוצאים מאנקרה ומאיסטנבול מדי יום. בסיבאס, המדרסה ממוקמת במרכז ההיסטורי; כל שלושת האתרים ב-Kent Meydanı נמצאים במרחק הליכה. הכניסה, ככלל, חינם (יש לברר במקום).

עצות למטייל

תכננו חצי יום למרכז ההיסטורי של סיבאס: מדראסת גוק, מדראסת בורוג'י, צ'יפטה מינארלי ומסגד אולו ג'אמי מהמאה ה-12 — כולם ברדיוס של 500 מטר. הזמן הטוב ביותר לצילום הפורטל הוא בבוקר, כאשר השמש זורחת ממזרח ומדגישה את תבליט המוקארנס. התאורה הערבית רכה יותר, אך מאבדת את חדות הפרטים.

הזמן העמוס ביותר לביקור בסיבאס הוא סוף אוגוסט, כאשר מתקיים בעיר פסטיבל התרבות והאמנות. המדראסות מוארות, מתקיימים קונצרטים ותערוכות ממש בחצרות. בשאר הזמן העיר שקטה וצנועה — וזה בדיוק מה שהופך את הטיול ברובע ההיסטורי לנוח: אין המוני תיירים. שלבו את הטיול עם דיבריג'י (מסגד אולו ג'אמי עם פורטל אונסק"ו, 120 ק"מ מזרחה) — שני האתרים יחד יוצרים מסלול עשיר בן יומיים ב"אנטוליה המרכזית הסלג'וקית". דווקא המונומנטליות של הפורטל וההיסטוריה של הוויזייר-בונה הדגול הופכים את מדראסת גוק לתחנה מרכזית עבור כל מי שלומד את האדריכלות של אנטוליה בימי הביניים.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — מדרסת גוק בסיבאס — "המדרסה השמימית" של הסלג'וקים תשובות לשאלות נפוצות על מדרסת גוק בסיבאס — "המדרסה השמימית" של הסלג'וקים. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
בטורקית, המילה "gök" פירושה גם "שמיים" וגם "כחול". המדראסה קיבלה את שמה בזכות אריחי הטרקוטה בצבע טורקיז ששימשו לחיפוי המינרטים והחזית. לכן יש לשם שתי משמעויות: "המדראסה השמימית" – במובן הרוחני, ו"המדראסה הכחולה" – על פי צבע האריחים. השם הרשמי השני הוא מדראסת סאהיבייה, על שם המזמין.
המדראסה נבנתה בשנת 1271 בהזמנתו של סאהיב אטי פח'ר א-דין עלי — הוויזייר והשליט בפועל של הסולטנות הסלג'וקית של קונייה. מבחינה רשמית, הבנייה התבצעה בתקופת שלטונו של הסולטאן ג'יאס א-דין קייחוסרו השלישי, כפי שמעידה הכתובת הערבית על הפורטל. האדריכל היה קלויאן מקוניה — אחת הדמויות הבודדות המוכרות מתועדות בקרב אדריכלי אנטוליה של ימי הביניים.
קאלויאן מקונייה — אדריכל שחתם את שמו על כותרות העמודים הצדדיים של הפורטל. זהו דבר נדיר באדריכלות האנטולית של ימי הביניים. השם "קאלויאן" נגזר מהמילה היוונית "יוחנן הטוב" ומצביע על מוצאו הארמני או היווני-קפדוקי האפשרי של האמן. הדבר משקף נוהג אופייני לתקופת הסלג'וקים, שבה אמנים מקבוצות אתניות ודתיות שונות עבדו תחת חסותה של האליטה המוסלמית.
המדראסה פעלה ברציפות כמוסד חינוכי משנת 1271 ועד 1926 — למעלה מ-600 שנה. בשנת 1926 בוטלה הרפובליקה הטורקית את מערכת המדראסות המסורתית, והמבנה איבד את תפקידו החינוכי. לאחר תקופה של הזנחה, הוא שופץ וכיום הוא פתוח למבקרים.
במקור, המדראסה גוק הייתה מבנה בן שתי קומות וכללה חמאם וחדר אוכל ל-30 איש. כיום נותרו רק 13 חדרים בקומה התחתונה — המזונין אבד. חלק מהחיפוי האריחים בצבע טורקיז של המינרטים נעלם גם הוא עם הזמן, אך המינרטים עצמם, הפורטל, החצר הפנימית והארקדות נותרו במצב טוב.
ווקף — קרן צדקה במסורת האסלאמית, ששימשה למימון מוסד דתי או חינוכי. על פי מסמך היסוד של מדראסת גוק, קיומה מומן מהכנסות של 85 שווקים, 9 כפרים, 2 חוות ומקורות אחרים. נתון זה דומה למשאבים של מחוז שלם ומעיד על כך שהמדראסה הייתה מוסד כלכלי ורוחני גדול, ולא מבנה חינוכי רגיל.
נכון לעכשיו, מדראסת גוק אינה נכללת באופן רשמי ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. עם זאת, בשנת 2014 הוגשה בקשה להכללתה, יחד עם מדראסת בורוג'י ומדראסת צ'יפט מינארלי, כרובע היסטורי-תרבותי מאוחד של סיבאס, לשם בחינה כמועמדת. משמעות הדבר היא שהאתר נמצא ברשימה המקדימה ומתמודד על מעמד של אתר מורשת עולמית.
בסמוך למדרסת גוק נמצאות מדרסת צ'יפטה מינארלי (1271) ומדרסת שיפאייה (1217). הפורטל של צ'יפטה מינארלי עשיר ומעוטר יותר, ואילו מדרסת בורוג'י מתאפיינת בקפדנות ובסימטריה, כמו גם בקבר מצופה אריחים מפואר בתוכה. מדראסת גוק תופסת מקום ביניים: היא בולטת בממדיה המונומנטליים (רוחב הבניין — יותר מ-31 מטרים, המינרטים בגובה 25 מטרים כל אחד) עם גימור מעודן אך לא מוגזם.
הפורטל הוא הערך האמנותי המרכזי של המבנה. הוא מעוטר בגילופים מורכבים: מקרנס מעל קשת הכניסה, ערבסקות תחרה על המשטחים הצדדיים וגומחות דמויות נטיפים. על כותרות העמודים משני צדי הפורטל חרוטה חתימתו של האדריכל קאלויאן — מקרה נדיר ביותר באנטוליה של ימי הביניים. הזמן הטוב ביותר לביקור ולצילום הפורטל הוא בשעות הבוקר, כאשר השמש מדגישה את תבליט הגילוף.
על פי המידע הקיים, הכניסה למדרסה גוק היא בדרך כלל חינם. עם זאת, התנאים עשויים להשתנות, ולכן מומלץ לברר את המידע העדכני ישירות במקום או בלשכת התיירות של סיבאס לפני הביקור.
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא באביב ובסתיו, כאשר מזג האוויר נעים לטיולים ברובע ההיסטורי. סוף אוגוסט ראוי לתשומת לב מיוחדת: בתקופה זו מתקיים בסיבאס פסטיבל תרבות ואמנות — המדרסות מוארות, ובחצרות מתקיימים קונצרטים ותערוכות. בשאר הזמן העיר שקטה, ללא המוני תיירים, מה שהופך את הטיול לנעים במיוחד.
כן. שלושת המדראסות של סיבאס — גוק מדראסה, מדראסת בורוג'י וצ'יפט מינארלי — ממוקמות ברדיוס של 500 מטר בכיכר קנט מיידאני, וניתן לבקר בהן בקלות תוך חצי יום. למסלול מורחב מומלץ להוסיף את מסגד אולו ג'אמי מהמאה ה-12. בנוסף, ניתן לנסוע לדיבריג'י (120 ק"מ מזרחה): שם נמצא מסגד אולו ג'אמי עם הפורטל, שכבר נכלל ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו. יחד, שני האתרים מהווים מסלול עשיר בן יומיים במרכז אנטוליה הסלג'וקית.
מדריך למשתמש — מדרסת גוק בסיבאס — "המדרסה השמימית" של הסלג'וקים מדריך למשתמש ב- מדרסת גוק בסיבאס — "המדרסה השמימית" של הסלג'וקים, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
שדה התעופה הקרוב ביותר הוא Sivas Nuri Demirağ (VAS), המקבל טיסות מאיסטנבול ומאנקרה; הטיסה מאיסטנבול אורכת כ-1 שעה ו-20 דקות. חלופות: רכבת TCDD מאנקרה (כ-5–6 שעות) או אוטובוסים של חברות Metro ו-Kamil Koç מאנקרה ומאיסטנבול. בדקו מראש את לוחות הזמנים והזמינו כרטיסים — במיוחד בתקופת הפסטיבל באוגוסט, כאשר הביקוש עולה.
משדה התעופה למרכז סיבאס — במונית או באוטובוס עירוני (15–20 דקות). מדראסת גוק ממוקמת ממש בכיכר העירונית קנט מיידני, במרכז ההיסטורי. אין צורך בקווי תחבורה מיוחדים: עם הגעתכם למרכז העיר, תמצאו את עצמכם במרחק הליכה משלושת המדרסות ומסגד אולו ג'אמי.
שלושת המדראסות — גוק מדראסה, מדראסת בורוג'י וצ'יפט מינארלי מדראסה — נמצאות ברדיוס של 500 מטרים. מומלץ להתחיל במדראסת גוק, תוך שימת דגש על השער הראשי והמינרטים, להמשיך לצ'יפט מינארלי, ולסיים את הסיור במדראסת בורוג'י. סיור נינוח בכל האזור ייקח כחצי יום. אם יש לכם זמן — הוסיפו את מסגד אולו ג'אמי מהמאה ה-12 שנמצא בקרבת מקום.
התחילו בשער הראשי: התבוננו במוקרנות מעל קשת הכניסה, בערבסקות על המשטחים הצדדיים ובכותרות העמודים הנושאים את חתימתו של האדריכל קאלויאן. לאחר מכן, היכנסו פנימה — סיירו בחצר עם הארקדות וב-13 החדרים המשומרים בקומה הראשונה. שימו לב לפרופורציות של שני המינרטים בגובה 25 מטרים ולשרידי חיפוי האריחים בצבע טורקיז. לצילום השער, בחרו בשעות הבוקר — אז האור מדגיש את תבליט הגילוף.
לפני הכניסה, אנא בדקו את התנאים העדכניים: הכניסה היא בדרך כלל חינם, אך שעות הפתיחה עשויות להשתנות בהתאם לעונה ולאירועים המתקיימים במקום. אם אתם מתכננים לבקר במקום במהלך פסטיבל התרבות והאמנות באוגוסט, מומלץ לבדוק את התוכנית מראש — בימי הפסטיבל, המדרסות מוארות, ובחצרות מתקיימים קונצרטים ותערוכות.
אם הזמן מאפשר זאת, כדאי לכלול במסלול את דיבריגי (Divriği) — כ-120 ק"מ מזרחית לסיבאס. שם נמצא מסגד אולו ג'אמי עם הפורטל שלו, שכבר נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. סיבאס ודיבריגי יחד מהווים מסלול מלא בן יומיים המוקדש לאדריכלות הסלג'וקית של מרכז אנטוליה. הדרך הנוחה ביותר לטיול היא לשכור רכב או להשתמש בקווי האוטובוס המקומיים.