עיר הנביא מופס: מופסואסטיה העתיקה על גדות נהר ג'ייהאן

מופסואסטיה (ביוונית: Mopsuestia, בטורקית: Misis) — אחד מאתרי הארכיאולוגיה העתיקים ביותר, אך גם המוזנחים ביותר, בקיליקיה. עיר רב-שכבתית זו, השוכנת על גדות נהר ג'ייהאן (הפיראם הקדום), הייתה ממוקמת בצומת דרכים אסטרטגי בין אנטוליה, סוריה ומסופוטמיה. במשך יותר מאלפיים שנה התחלפו כאן היוונים, הרומאים, הארמנים, הביזנטים, הערבים והסלג'וקים, וכל תקופה הותירה את חותמה באבן ההיסטוריה של העיר. כיום נותרו מהפאר העתיק חורבות מרשימות: גשר אבן רומאי מעל נהר ג'ייחאן, שרידי חומות העיר, בזיליקה עם פסיפס ייחודי של תיבת נח ומוזיאון פסיפסים קטן ממש בשטח. מופסואסטיה אינה נמנית עם "כוכבי" הארכיאולוגיה הטורקית כמו אפסוס או יראפוליס, ובזה טמון קסמה המיוחד — כמעט ואין כאן קבוצות תיירים, וניתן לשוטט לבדו בין הגבעות המכוסות עשב, תוך דמיון החיים בגבול קיליקיה.

היסטוריה ומוצא

על פי המיתולוגיה היוונית, העיר נוסדה על ידי הנביא האגדי מופס — בנו של מנטו והגיבור רקיאס (על פי גרסה אחרת — אפולו עצמו). מופס נחשב לאחד מגדולי הנביאים של העולם העתיק, והאגדות מייחסות את חייו לתקופה שלאחר מלחמת טרויה, כלומר למאה ה-12 לפנה"ס. ממצאים ארכיאולוגיים מאשרים כי התיישבות במקום זה התקיימה כבר באלף השני לפנה"ס, ובדיוק באותה תקופה שלטו החתים, שהחזיקו ברוב שטחה של אסיה הקטנה, גם על שטח זה.

בתקופה ההלניסטית העיר הייתה חלק מהאימפריה הסלווקית. פריחה מיוחדת חלה בתקופת הרומאים, שבנו מחדש את מופוסטיאה ברוח האורבניזם הרומי הקלאסי: עם פורום, מרחצאות, תיאטרון וגשר אבן מעל נהר ג'ייחאן. הגשר נשמר עד ימינו — זהו אחד הגשרים הרומיים הארוכים והמשומרים ביותר בשטח טורקיה, אשר נבנה מחדש בתקופות הביזנטית והעות'מאנית, אך שמר על עמודי התמיכה העתיקים.

בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית הפכה מופוסטיאה למרכז נוצרי חשוב. כאן חי והטיף תיאודורוס ממופוסטיאה — אחד מגדולי התיאולוגים של בית הספר האנטיוכי במאות ה-4–5, מורו של נסטוריוס. העיר הייתה מקום מושבו של הבישוף והיו בה כנסיות ובזיליקות רבות. לתקופה זו שייכת הפסיפס המפורסם של תיבת נח — אחד הדוגמאות הטובות ביותר לאמנות הפסיפס הנוצרית הקדומה באסיה הקטנה.

במאה ה-7 נפלה מופוסטיאה לשלטון ערבי ושמה שונה לאל-מסיסה. העיר הפכה למבצר גבול מרכזי של הח'ליפות בגבול עם ביזנטיון ועברה מיד ליד פעמים רבות. במאה ה-12 שלטו כאן הצלבנים והשליטים הארמנים של קיליקיה. לאחר הכיבוש העות'מאני חשיבותה של העיר דעכה, והיא הפכה בהדרגה לכפר קטן בשם מיסיס. חפירות ארכיאולוגיות שיטתיות החלו במאה ה-20, ונמשכות עד היום.

ארכיטקטורה ומה לראות

האזור הארכיאולוגי של מופוסטייה ממוקם על שני גדות נהר ג'ייחאן, וכדי להכיר אותו כראוי כדאי להקדיש לו לפחות 1.5–2 שעות. האתרים העיקריים פזורים ברחבי השטח, ומומלץ להתנייד ברגל לאורך השבילים המסומנים.

הגשר הרומי מעל נהר ג'ייהאן

האתר המרכזי של מופוסטיאה הוא גשר אבן מאסיבי מעל נהר ג'יהאן. אורכו עולה על 300 מטרים, הוא נתמך על תשעה קשתות, ובזמן הביזנטי ניצבו עליו מגדלי מבצר. הגשר נבנה מבלוקים גדולים של אבן חול ובזלת; בעוביו ניתן לראות שרידים עתיקים – בלוקי חיפוי עם כתובות רומיות ושברי עמודים, ששימשו כחומר בנייה מוכן. מהגשר נשקף נוף מצוין על חורבות העיר ועל הנהר, העושה כאן עיקול ציורי.

הבזיליקה והפסיפס של תיבת נח

במרחק של כמה מאות מטרים מהגשר נשמרו חורבותיה של בזיליקה נוצרית קדומה. האוצר העיקרי שלה הוא פסיפס גדול מהמאות ה-5–6, המתאר סצנה עם תיבת נח והחיות, וכן קומפוזיציות אורנמנטליות עם מוטיבים צמחיים. הפסיפס נשמר היטב הודות לשכבת אדמה בת מאות שנים שהגנה עליו מפני ונדליזם. כיום הוא מוצג במוזיאון-פביליון שנבנה במיוחד לשם כך (Misis Mozaik Müzesi).

חומות העיר והמבצר

על הגבעה מעל העיר מתנשאים שרידי מבצר מימי הביניים עם מגדלים ושברי חומות. חלק מהבנייה שייך לתקופות הביזנטית והארמנית, וחלק — לשיפוצים ערביים. מראש הגבעה נפרש נוף פנורמי של עמק ג'ייהאן ומישור צ'וקורובה הפורה.

תיאטרון ופורום

ארכיאולוגים הצליחו לאתר את קווי המתאר של התיאטרון הרומי ושברי כיכר הפורום, אך חלק ניכר ממבנים אלה עדיין ממתין לחפירה. ניתן לראות קירות תומכים של הקאווה, שברי עמודים וכותרות, הפזורים בשדה.

מוזיאון מיסיס

מוזיאון קטן ומודרני שומר על ממצאי החפירות: שברי פסיפסים, כתובות, כלי חרס, מטבעות ופסלים. אוסף המטבעות מעניין במיוחד: מופוסטייה טבעה מטבעות משלה בתקופות ההליניסטית והרומית.

עובדות מעניינות ואגדות

• שמה של העיר קשור למנבא האגדי מופס, שנחשב בימי קדם למנבא מדויק יותר מאשר קלקנט עצמו — נביא הצבא היווני ליד טרויה.
• תיאודור ממופסואסטיה, שחי כאן במאות ה-4–5, נחשב לאחד ממייסדי בית הספר לאקזגטיקה של אנטיוכיה, שהשפיע על התפתחות הנצרות המזרחית.
• הגשר הרומי מעל נהר ג'ייחאן שימש לייעודו המקורי עד המאה ה-20 — כמעט 1,800 שנות שירות רצופות.
• בתקופה הערבית הייתה העיר חלק ממה שמכונה "אס-סוגור" — מבצרי הגבול של הח'ליפות העבאסית, שהגנו על סוריה מפני פשיטות ביזנטיות.
• הפסיפס של תיבת נח ממיסיס נחשב לאחד הפסיפסים הנוצריים המוקדמים והמפורטים ביותר עם עלילה תנ"כית באסיה הקטנה.
• בשטח העיר נמצאו מטבעות שהוטבעו בתקופת אלכסנדר הגדול, מה שמעיד על מסחר פעיל בתקופה ההלניסטית.
• בשנות ה-90 וה-2000 התגלו בסביבות מופוסטיאה קברים ביזנטיים תת-קרקעיים עם שרידי פרסקאות, שטרם נחקרו עד תום על ידי ארכיאולוגים.

איך להגיע

מופסואסטיה (מיסיס) נמצאת כ-25 ק"מ מזרחית לאדנה, לכיוון אוסמני. בנסיעה ברכב, הדרך ממרכז אדנה אורכת כ-30 דקות בכביש D-400, המוביל לכיוון הגבול הסורי; הפנייה הנדרשת מסומנת בשילוט ל-Yakapınar (השם המודרני של הכפר) ול-Misis. אם אין לכם רכב, הדרך הנוחה ביותר היא לשכור מונית לחצי יום או להצטרף לטיול מאורגן: התחבורה הציבורית כאן אינה תדירה ולא תמיד נוחה לתייר. ממסוף האוטובוסים של אדנה (Adana Otogarı) יוצאים מיניבוסים פרבריים לכיוון ג'יהאן ואוסמאניה; אפשר לבקש מהנהג להוריד אתכם בפניה למיסיס, ומשם ללכת ברגל (כ-1–1.5 ק"מ). הנסיעה מאוסמאניה למיסיס אורכת כ-35–40 דקות. שדה התעופה של אדנה (ADA) נמצא במרחק של 35 ק"מ מהאתר הארכיאולוגי, ושדה התעופה של גזיאנטפ — במרחק של 200 ק"מ. נוח לשלב את הביקור עם טיול לאתרים אחרים בקיליקיה — מבצר ילן-קאלסי, טירת אנאוורזה והחוף ליד מרסין.

עצות למטייל

מופסואסטיה היא פארק ארכיאולוגי "פתוח" טיפוסי ללא קופות כרטיסים על החורבות: הכניסה לשטח חופשית, יש לשלם רק עבור ביקור במוזיאון הפסיפסים (סכום סמלי). לוח הזמנים של המוזיאון עשוי להשתנות בהתאם לעונות השנה, לכן יש לברר לפני הנסיעה; בדרך כלל הוא פתוח בין השעות 8::30 עד 17::00, עם הפסקת צהריים, ונסגר בימי שני. הזמן הטוב ביותר לביקור הוא האביב (מרץ–מאי) והסתיו (ספטמבר–נובמבר): בתקופה זו לא חם, והערבות של צ'וקורו מכוסות בעשב ובפרחי בר. בקיץ עמודת המדחום עולה ל-38–40 מעלות, וקשה לשהות על החורבות ללא כיסוי ראש ומים. בחורף ייתכנו גשמים ובוץ — השבילים הסלעיים הופכים לחלקלקים. הנעליים חייבות להיות סגורות, עם סוליה יציבה: בשטח יש הרבה אבנים, שברי שיש ובליטות. אל תשכחו מים, קרם הגנה מפני השמש, ובאידיאל גם משקפת — חלק מהפרטים האדריכליים נראים היטב מרחוק. מומלץ להוריד מראש מפות לא מקוונות: יש שלטים במקום, אך הם מועטים. להבנה טובה יותר של ההקשר כדאי לבקר במוזיאון הארכיאולוגי של אדנה, שבו נאספה אוסף גדול של ממצאים ממופסואסטיה ושם ניתן לראות את הפסיפסים והכתובות המקוריים. בדרך כלל אין מדריכים במקום, אך לעיתים ניתן להסכים עם שומר המוזיאון תמורת תשלום נפרד. ולסיום: זכרו כי האזור הוא, למעשה, כפר פעיל — התייחסו בכבוד לתושבים, אל תעברו את גדרות השטחים הפרטיים ואל תצלמו אנשים ללא רשות.