קולופון: עיר המשוררים והפרשים של איוניה
על רכס גבעות מדרום לכפר המודרני דג'ירמנדרה במחוז מנדריס (איזמיר) שוכנות חורבות קולופון — אחת הערים העתיקות ביותר ב-12 הערים של יוניאה. שמה של העיר — מהמילה היוונית "פסגה, רכס" — משקף את תוואי השטח: העיר ניצבה על רכס גבוה הרחק מהים, בעוד שנמל נוטיון (Notion) ומקדש קלרוס (Claros) שימשו אותה מהחוף. בתקופה הקלאסית הייתה קולופון ידועה כבעלת הפרשים הטובים ביותר באייוניה ובסגנון חיים שהיוונים כינו "מפואר": זיתים, ענבים, אורן הרים, שסיפק את אותה שרף קולופוני המשמש לייצור מיתרים ומפרשים. כיום נותרו מהעיר הגדולה רק שרידים צנועים — חומות הגנה, יסודות באקרופוליס וטרסות אופייניות — אך חשיבותו ההיסטורית של המקום עצומה.
היסטוריה ומוצא
קולופון נוסדה, על פי הנתונים הקיימים, בסוף האלף השני לפנה"ס ונחשבת לאחת הערים העתיקות ביותר בברית היוונית של 12 הערים. המתיישבים היוונים הגיעו לכאן מיוון היבשתית, והטמיעו בהדרגה את האוכלוסייה האנטולית המקומית. העיר תפסו מקום יציב בקרב המרכזים היוניים: לצד אפסוס ומילטוס היא שלחה משלחות, השתתפה במשחקים היוניים הכלליים וקיימה צי משלה.
במאה ה-7 לפנה"ס הפכה קולופון לאחת הקורבנות הראשונות של ההתרחבות הלידית: המלך גיגס כבש את העיר בסערה, ומאותו רגע החלה נפילתה האיטית של עצמאותה הפוליטית. אחרי הלידים הגיעו הפרסים, לאחר מכן — הברית הימית האתונאית, ואז שוב הפרסים. במאה ה-3 לפנה"ס הרס ליסימאכוס, אחד מממשיכי דרכו של אלכסנדר הגדול, את קולופון, והעביר חלק מתושביה לבירתו החדשה — אפסוס המורחבת. בניגוד לשכנתה לבדוס, קולופון לא התאוששה מעולם: מאז העיר קיימת, אך תפקידה נחות מזה של אפסוס.
קולופון העניקה לעולם כמה דמויות מדרגה ראשונה. כאן, על פי המסורת העתיקה, נולד הפילוסוף קסנופנס, מבקר תפיסות אנתרופומורפיות של האלים; המשורר האלגי מימנרמוס, אחד ממייסדי ז'אנר האלגיה האהבה; המשורר אנטימאכוס, המוערך על ידי בלשנים הלניסטיים; והמתאבק הרמסניאקס, הזוכה באולימפיאדה. מאוחר יותר הוזכרה קולופון כאחת ממקומות הולדתו האפשריים של הומרוס — טענה שלא אוששה, אך מעידה על מעמדה של העיר.
אדריכלות ומה לראות
האקרופולי והחומות
האתר הארכיאולוגי משתרע על גבעה מוארכת מעל עמק Halesos. בפסגה ניתן לראות את יסודות מבני האקרופוליס וקטעים מחומות המבצר. בניגוד לערים היוניות החופיות, קולופון פונה לעומק היבשה: חומותיה יוצרות מתחם סגור על רכס הגבעה. חפירות שנערכו בתחילת המאה ה-20 (על ידי בית הספר האמריקאי ללימודי קלאסיקה) הבהירו חלקית את תוכנית המתחם, אך חלק ניכר ממנו טרם נחפר.
נוטיון — נמל קולופון
במרחק של כמה קילומטרים דרומה, ממש על קו החוף, שוכנת נוטיון — עיר חוף, שהייתה הנמל הרשמי של קולופון. לאחר שהרס אותה ליסימאכוס, חלק מתושבי קולופון עברו דווקא לנוטיון, ובתקופה ההליניסטית הגבול בין שתי הערים נמחק. כיום נוטיון הוא אתר ארכיאולוגי נפרד ומשומר היטב; ניתן לשלב את הביקור בו באופן טבעי עם ביקור בקולופון ובקלרוס.
עובדות מעניינות ואגדות
- שרף קולופון (colophonia resina) — מילה ששרדה עד ימינו, מקורה דווקא מכאן. שרף האורן המקומי שימש מזה זמן רב נגני כלי קשת ומלחים; בשפות מודרניות המילה "רוזין" (rosin) מקורה ב"שרף קולופון".
- פרשי קולופון נחשבו בתקופה הארכאית לטובים ביותר באייוניה: "להוסיף קולופון" (ביוונית: ἐπικολοφωνῆσαι) פירושו אצל היוונים "לסגור עניין" — רמז לתפקידם של פרשי קולופון בניצחונות בעלות הברית.
- העיר נמנית עם שבע המועמדות לתואר מולדתו של הומרוס — לצד סמירנה, חיוס, קולופון, איוס, ארגוס, אתונה וסלמינה (גרסה של "שבע ערים מתחרות על הומרוס").
- המילה "קולופון" בדפוס (הכיתוב בסוף הספר המציין את בית הדפוס והתאריך) נובעת מהרעיון של "פסגה, סיום" — מאותו שורש יווני.
- לאחר הריסתה בידי ליסימאכוס, קולופון נכנעה לרוב שכנותיה בברית. עם זאת, בתקופה הרומית היא נותרה מיושבת; הכס הבישופי היה קיים כאן עד לתקופה הביזנטית התיכונה.
איך להגיע
אתר העתיקות של קולופון נמצא מדרום לכפר דג'ירמנדרה במחוז מנדריס שבמחוז איזמיר, קואורדינטות GPS: 38.116, 27.142. שדה התעופה הקרוב ביותר הוא איזמיר אדנאן מנדריס (ADB), במרחק של כ-35 ק"מ. מסלקוק (אפסוס) לקולופונה – כ-30 ק"מ בכביש כפרי ציורי.
הדרך הנוחה ביותר היא ברכב שכור: השילוט לאתר הארכיאולוגי צנוע, ובלי מכשיר ניווט לא קל למצוא את הכניסה. הדולמושים המקומיים נוסעים ל-Değirmendere מאיזמיר וסלצ'וק, ומשם עד לאתר החפירות עצמו — 1.5 ק"מ ברגל במעלה הגבעה. מסלול הגיוני ליום אחד: אפסוס → נוטיון → קלרוס → קולופון, כל ארבעת המקומות ברדיוס של 25 ק"מ.
טיפים למטייל
קולופון — למי שאוהב חורבות "שקטות", ללא קופות, דוכנים והמונים. העלייה לגבעה מתונה, אך במקומות מסוימים השביל הולך לאיבוד בעשב — עדיף נעליים סגורות ומכנסיים ארוכים (העשב בין העונות יבש וקוצני). קחו איתכם מים: בית הקפה הקרוב ביותר נמצא בכפר למרגלות הגבעה.
החודשים הטובים ביותר הם אפריל–מאי וספטמבר–אוקטובר. בקיץ חם מאוד על הרכס הפתוח, וכמעט אין צל. מפסגת הגבעה נשקף נוף לעמק ולחוף הים הרחוק — עבור צלם, השעות של הבוקר ושלפני השקיעה מרשימות במיוחד.
זכרו שחלק ניכר מהעיר לא נחפר: מה שהמבקרים יראו הם קווי מתאר של חומות, שרידי יסודות ונוף ארכיאולוגי. כדי להבין את ההקשר, כדאי לבקר תחילה במוזיאון הארכיאולוגי של איזמיר, שבו שמורים ממצאים מקולופון, נוטיון וקלארוס, ורק לאחר מכן לנסוע לאתר.