מסגד אזיזייה בקונייה — המינרטים הייחודיים של טורקיה

Konya אטרקציותמסגד אזיזייה בקונייה — המינרטים הייחודיים של טורקיה

מסגד אזיזייה — אתר ייחודי של אדריכלות עות'מאנית מאוחרת בקוניה

במרכז קונייה, ברובע העסקים של מחוז קאראטאי, ניצבת מסגד אזיזייה — אחד המונומנטים הדתיים הייחודיים ביותר במרכז אנטוליה. המינרטים הכפולים שלה, עם מרפסות עמודים, מושכים את העין מיד: אין פתרון אדריכלי כזה בשום מסגד אחר בטורקיה. מסגד אזיזייה נבנה בשנת 1874 לאחר שריפה שהחריבה את המבנה הקודם, בהוראת פרטווניאל — אמו של הסולטאן עבדול-עזיז, ששמה העניק למסגד את שמו הנוכחי. זהו המסגד הגדול האחרון שהוקם בקוניה בתקופת האימפריה העות'מאנית. השילוב בין אקלקטיות אוסמנית מאוחרת, מוטיבים בארוקיים, פרטים ניאו-קלאסיים ותכנון מסורתי טורקי הופך אותה למניפסט אדריכלי של תקופתה — עשיר, מעט מוגזם ובלתי ניתן לחיקוי.

ההיסטוריה והמקור של מסגד אזיזייה

ההיסטוריה של מסגד אזיזייה מתחילה הרבה לפני שנת 1874. המבנה הראשון במקום זה הוקם בשנים 1671–1676 על ידי דמד מוסטפה-פשה — חתנו של הסולטאן מהמט הרביעי, בעלה של בתו חטיג'ה-סולטאן. מסגד זה עמד על תילו כמעט מאתיים שנה, עד שבשנת 1867 הוא נהרס בשריפה שפרצה גם בחנויות הסמוכות. הלהבות לא הותירו כמעט דבר מהמבנה.

פרטווניאל ולידה סולטאן — אמו של הסולטאן עבדול-עזיז, ששלט באותה עת — לקחה על עצמה את שיקום המסגד. זו הסיבה שהמסגד נושא את השם "עזיזייה": הוא מתייחס לשמו של עבדול-עזיז. על פי גרסת ויקיפדיה הטורקית, הבניין החדש הושלם בשנת 1876 במאמצים משותפים של עבדול-עזיז עצמו ואמו. שמו של האדריכל לא נשמר — מקרה נדיר עבור מבנה גדול מתקופת האימפריה העות'מאנית המאוחרת. המסגד הפך למבנה הדתי המשמעותי האחרון בקוניה, שהוקם לפני תום קיומה של האימפריה העות'מאנית.

היא ממוקמת במרכז העסקי של העיר, ברובע קראטאי, בסמוך למוזיאון מוולאנה. השכנות הזו אינה מקרית: הרובע שבין הבזארים למנזרי הסופים היה מאז ומתמיד לב ליבה של חיי העיר קונייה, מקום שבו מסחר ורוחניות התקיימו זה לצד זה. הקמת מסגד גדול דווקא במקום זה הדגישה את מעמדו של המרכז הדתי המחודש.

במאה ה-20, לאחר ביטול המדרסות המסורתיות ורפורמות אטאטורק, עברה המסגד מספר שיפוצים. כיום היא נותרה מסגד עירוני פעיל, מקבלת מתפללים לחמש תפילות יומיות ופתוחה לתיירים בהפסקות בין התפילות.

אדריכלות ומה לראות

מסגד אזיזייה הוא דוגמה מוחשית למה שכונה במאה ה-19 "eklektik üslup", הסגנון האקלקטי. בהנהגתם של אדריכלי בית באליאן מאיסטנבול, סגנון זה התפשט ברחבי האימפריה כולה, תוך שילוב של הבארוק האירופי, האמפייר והניאו-קלאסיקה עם התכנון העות'מאני המסורתי. התוצאה הייתה מבנים מפוארים, מהודרים ודומים במקצת לעוגה עם קישוטי קרם — ובגודל ובקפדנות הביצוע, אזיזייה קוני תופסת את אחד המקומות הראשונים ביניהם.

מינרטים עם מרפסות עמודים

הסנסציה העיקרית של המסגד היא שני המינרטים, שבהם הגלריות-שרפות נתמכות לא על ידי בנייה רצופה, אלא על ידי עמודים דקים. פתרון זה ייחודי לטורקיה: בשום מקום אחר אין מרפסת דומה עם עמודים על המינרט. כשמביטים מלמטה למעלה – נראה כאילו הגלריה מרחפת באוויר, ולא מונחת על אבן.

החזית הראשית והפורטל

כל החזית הראשית עשויה מאבן מסותתת. הפורטל הצפוני — הכניסה המרכזית — מעוטר בעושר בגילופים: עמודים מפותלים בצדדים, שילוב של ערבסקות תחרה, רוזטות, פאלמטות ותלתלים בולטים מכסים את המשקופים והארכיבולט ממש בשטיח רציף של עיטורים. משני צדי הפורטל — שתי גומחות מיהראב עם קשתות אבן מעוטרות. הפורטלים המזרחי והמערבי צנועים יותר, אך מעוצבים באותו סגנון.

אולם התפילה והכיפה

בפנים, אולם התפילה הוא בעל תוכנית ריבועית, המכוסה בכיפה גדולה אחת על בסיס מתומן. המעברים הפינתיים מכוסים בחצי-כיפות קטנות. בתוף הכיפה יש שמונה חלונות המכניסים אור יום. הקירות מחולקים בעמודים המדמים מבחוץ קשתות תמיכה חצי-עגולות, אשר בגובה הכרכוב נושאות כותרות ארכיטראביות בסגנון אנטיק. מעל הקירות יש כרכוב מדורג, המתרחב כלפי חוץ.

הנרטקס והפורטיקו בעל חמשת הכיפות

הכניסה לאולם התפילה עוברת דרך הנרטקס — פורטיק בעל חמישה קשתות, כאשר הקשת המרכזית גבוהה ורחבה משמעותית מהאחרות — טכניקה אדריכלית המזכירה את מסגד סלימייה המפורסם באדירנה. חמשת כיפות הפורטיק, השונות בגודלן, מדגישות את ההיררכיה במרחב. הנרטקס מוגבה על מדרגות — גם זהו פתרון לא שגרתי: בדרך כלל במסגדים טורקיים האולם המרכזי ממוקם באותו מפלס עם הרחוב.

המיחראב, המינבר ועיצוב הפנים

המיחראב עשוי משיש מקומי כחלחל — מה שמכונה "gök mermeri", השיש השמימי של קונייה. הגילוף התבליטי שלו משלב עיטורים בארוקיים ומוטיבים אסלאמיים מסורתיים: על תליות הקשת — זרי פרחים מוזהבים בסגנון אמפירי, ובגומחה — קליגרפיה ערבית. גם המינבר עשוי משיש: הלוחות הצדדיים מעוטרים בגילוף תחרה עם מוטיבים גיאומטריים, והבאלדקין מעל הדוכן נתמך על ידי ארבע עמודים. כל העיצוב הוא דוגמה למראה ה"ניאו-בארוקי" שאיסטנבול הפיצה ברחבי הפרובינציה במחצית השנייה של המאה ה-19. הערבסקות והמדליונים עם הכיתובים על הקירות הם פרי יצירתו של הקליגרף והמעצב המקומי מחבוב אפקנדי.

אגן ומזרקות

מכיוון שאין חצר (avlu) למסגד, השאדרוואנים לטבילה הטקסית צמודים למסגד בצד המזרחי, בבסיס המינרטים. הם מכוסים בכיפות בעלות שש עמודים משיש לבן. בסמוך נמצא פארק קטן.

עובדות מעניינות ואגדות

  • השרפות העמודיות במינרטים של אזיזיה אינן דומות לשום דבר אחר בטורקיה: גלריית המרפסת נשענת על עמודים מעודנים ולא על קיר מלא — דבר זה הופך את המסגד לייחודי לחלוטין מבחינה אדריכלית.
  • עיצוב המיקראב והפנים נוצר על ידי אמן אחד — הקליגרף והאמן מחבוב אפקנדי, שצייר את הכיפה, הקשתות והמדליונים, תוך שילוב סגנונות שונים ליצירה אחת.
  • המסגד נבנה בהוראת אמו של הסולטאן, דבר המהווה מסורת בפני עצמה: ולדה-סולטאנות האימפריה העות'מאנית היו לעתים קרובות מזמינות של מבנים דתיים גדולים — די להיזכר במסגד החדש באיסטנבול, שהוקם על ידי קוסם סולטאן.
  • הבניין המקורי משנים 1671–1676 נבנה על ידי חתנו של מהמט הרביעי, דמד מוסטפה-פשה. באיסטנבול, אותו פטרון אדריכלי נקשר למספר מסגדים ומדרסות מתקופת קופריולי.
  • מסגד אזיזייה נחשב למסגד הגדול האחרון שנבנה בקוניה בתקופת האימפריה העות'מאנית — מעין "מחווה פרידה" של האדריכלות האימפריאלית בעיר זו של הסופים והווזירים הסלג'וקים.

איך להגיע

מסגד אזיזייה נמצא במרכז העסקי של קונייה, ברובע קראטאי, במרחק הליכה של כמה דקות ממוזיאון מוולאנה. הקואורדינטות המדויקות: 37.8699° צפון, 32.5008° מזרח. משדה התעופה קונייה (KYA) ניתן להגיע למרכז העיר באוטובוסים עירוניים (קווי Havacılar) או במונית — הנסיעה אורכת כ-15–20 דקות. שדה התעופה מקבל טיסות ישירות מאיסטנבול (שדות התעופה IST ו-SAW) ומאנקרה.

מאנקרה ניתן להגיע בנוחות ברכבת Hızlı Tren (רכבת מהירה): זמן הנסיעה כ-1 שעה ו-40 דקות, הרכבות יוצאות מספר פעמים ביום מתחנת Ankara Gar. מאיסטנבול יש גם טיסות ישירות ב-YHT (~3.5 שעות). בקונייה עצמה, המסגד ממוקם במרחק הליכה מרוב האטרקציות המרכזיות: כ-300 מטר מזרחה ממוזיאון מוולאנה, וכ-800 מטר ממסגד אל-אדין. אוטובוסים עירוניים עוצרים ברחוב הראשי Aladdin Bulvarı, במרחק של רחוב אחד מהמסגד.

עצות למטייל

מסגד אזיזייה הוא מסגד פעיל, ולכן שעות הביקור כפופות ללוח הזמנים של התפילות. הזמן הטוב ביותר לביקור הוא בין התפילות של הבוקר ושל הצהריים, או בין התפילות של אחר הצהריים ושל הערב. ממש לפני האזאן ובמהלך התפילה מבקשים מהתיירים להמתין בכניסה או לצפות בשקט מהצד.

יש להקפיד על קוד לבוש: נשים צריכות לכסות את הראש והכתפיים, וגברים צריכים לחלוץ את נעליהם בכניסה לאולם התפילה. בכניסה יש בדרך כלל מטפחות ושקיות לנעליים בחינם. בתוך המסגד מותר לצלם, אך ללא פלאש, ורצוי בשעות השקטות.

הזמן האופטימלי לביקור הוא בבוקר של יום חול. בערבי שישי ובסופי שבוע יש הרבה יותר מתפללים, וקשה יותר להתבונן בשלווה בעיצוב הפנים. באביב (אפריל–מאי) ובתחילת הסתיו (ספטמבר–אוקטובר) שוררת בקוניה מזג אוויר נעים — הזמן הנעים ביותר לטיולים במרכז העיר.

שלבו את הביקור עם סיור באתרים הסמוכים: מוזיאון מוולאנה (מאוזוליאום מייסד מסדר מוולאבי, במרחק 300 מטר), מסגד איפליצ'י (המאה ה-13), המדרסה אינצ'ה מינאר (המינרט הדק) ובזאר אזיזייה ממש ליד חומות המסגד. ביום אחד בקוניה אפשר באמת להספיק לבקר בכל ארבעת האתרים ברגל. אם הגעתם מאנקרה ב-Hızlı Tren, האפשרות הנוחה ביותר היא טיול של יום אחד: יציאה בבוקר, חזרה בערב. מטיילים מנוסים ממליצים לבדוק מראש את לוח הזמנים של התפילות באפליקציית Muslim Pro או באתר diyanet.gov.tr — זה יחסוך זמן ויאפשר לכם להיכנס פנימה ללא המתנה. ולסיום: אל תעזבו מבלי להרים את מבטכם פעם נוספת אל המינרטים מבחוץ — דווקא עמודי השריפה הללו הם שהופכים את מסגד אזיזייה לא רק ליפה, אלא למבנה ייחודי באמת בארכיטקטורה של כל טורקיה.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — מסגד אזיזייה בקונייה — המינרטים הייחודיים של טורקיה תשובות לשאלות נפוצות על מסגד אזיזייה בקונייה — המינרטים הייחודיים של טורקיה. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
המאפיין הייחודי העיקרי של מסגד אזיזייה הוא המינרטים הכפולים עם ה"שריפות" העמודיות: הגלריות-מרפסות אינן נשענות על קיר מלא, אלא על עמודים דקים ומעודנים. אין פתרון אדריכלי כזה בשום מסגד אחר בטורקיה. בשילוב עם העיצוב האקלקטי העשיר — עיטורים בארוקיים, פרטים ניאו-קלאסיים ותכנון מסורתי עות'מאני — הדבר הופך אותה לאתר מורשת ייחודי באמת.
הבניין הנוכחי של המסגד הוקם בשנים 1874–1876 בהוראת פרטווניאל ולידה סולטאן — אמו של הסולטאן עבדול-עזיז, ששלט באותה עת. השם "עזיזייה" מתייחס דווקא לשמו של עבדול-עזיז. שמו של האדריכל לא נשמר — מקרה נדיר עבור מבנה גדול מתקופת האימפריה העות'מאנית המאוחרת. המבנה הראשון במקום זה נבנה עוד בשנים 1671–1676, אך בשנת 1867 הוא נהרס בשריפה.
מסגד אזיזייה הוא מסגד עירוני פעיל במלואו. הוא מקבל מתפללים בכל חמש התפילות היומיות. הוא פתוח לתיירים בהפסקות שבין התפילות. ממש לפני האזאן ובמהלך התפילה, מבקשים מהמבקרים להמתין בכניסה או לצפות בשקט מהצד.
הכניסה למסגד אזיזייה היא חינם — כמו ברוב המסגדים הפעילים בטורקיה. כיסויי ראש לנשים ושקיות לנעליים בכניסה ניתנים גם הם בחינם.
קוד הלבוש מחייב את כולם. על הנשים לכסות את הראש והכתפיים — בדרך כלל מחלקים מטפחות בכניסה. גברים ונשים כאחד נדרשים לחלוץ את נעליהם לפני הכניסה לאולם התפילה: ליד הדלתות יש שקיות מיוחדות לנעליים. הבגדים צריכים להיות צנועים, ולכסות את הברכיים והכתפיים.
כן, מותר לצלם בתוך המסגד. מומלץ לעשות זאת ללא פלאש ובשעות שקטות, כאשר המסגד אינו מלא במתפללים. ראויים לתשומת לב מיוחדת הם המיחראב עשוי "שיש שמימי" מקונייה, הכיפה המצוירת במדליונים מעשה ידיו של הקליגרף מחבוב אפקנדי, והמינרטים עם שערות העמודים מבחוץ.
מסגד אזיזייה הוא דוגמה לאקלקטיות המאוחרת של התקופה העות'מאנית במאה ה-19. במראהו משולבים סגנונות הבארוק האירופי, האמפייר, פרטים ניאו-קלאסיים ותכנון מסורתי טורקי. בולטים במיוחד הגילופים העדינים בפתחים, המיקראב ה"ניאו-בארוקי" עשוי שיש מקומי כחלחל עם זרי פרחים מוזהבים, הנרטיקס בעל חמשת הכיפות והכיפה על בסיס מתומן.
הציורים על הכיפה, הקשתות, המדליונים והמיחראב בוצעו על ידי הקליגרף והאמן מקונס, מחבוב אפקנדי. הוא שילב עיטורים בארוקיים, קליגרפיה אסלאמית ומוטיבים גיאומטריים לקישוט אחיד ומגובש. עבודתו של אמן יחיד במסגד גדול היא דבר נדיר, מה שהופך את פנים מסגד אזיזייה ליקר ערך במיוחד.
מסגד אזיזייה נחשב למסגד הגדול האחרון שנבנה בקוניה בתקופת האימפריה העות'מאנית. הוא ניצב בלב העסקי של העיר, בסמוך למוזיאון מוולאנה, ברובע שבו תמיד התקיימו זה לצד זה מסחר וחיים רוחניים. הבנייה דווקא במקום זה הדגישה את מעמדו של המקום כמרכז דתי מחודש בקוניה.
הזמן המומלץ הוא האביב (אפריל–מאי) ותחילת הסתיו (ספטמבר–אוקטובר). בחודשים אלה שוררת בקוניה מזג אוויר נעים ונוח, המתאים לטיולים רגליים במרכז ההיסטורי. בקיץ חם, ובחורף קר, אם כי ניתן לבקר במסגד בכל עונה.
במרחק הליכה של מספר דקות מהמסגד נמצאים: מוזיאון מוולאנה עם המאוזוליאום של מייסד מסדר המוולווים (כ-300 מטר מערבה), המדרסה אינס מינארה ("המינרט הדק", המאה ה-13), מסגד איפליצ'י (המאה ה-13) ובזאר אזיזייה ממש ליד חומות המסגד. ניתן באמת להספיק לבקר בכל ארבעת האתרים ברגל ביום אחד.
ניתן לבדוק את לוח הזמנים המעודכן של התפילות באפליקציית Muslim Pro או באתר הרשמי של Diyanet (diyanet.gov.tr). הזמן הטוב ביותר לביקור הוא בין התפילה של הבוקר לזו של הצהריים, או בין התפילה של אחר הצהריים לזו של הערב. בימי שישי ובסופי שבוע יש הרבה יותר מתפללים, ולכן עדיף לבקר במקום בימי חול.
מדריך למשתמש — מסגד אזיזייה בקונייה — המינרטים הייחודיים של טורקיה מדריך למשתמש ב- מסגד אזיזייה בקונייה — המינרטים הייחודיים של טורקיה, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
הדרך הנוחה ביותר להגיע מאנקרה היא ברכבת המהירה Hızlı Tren מתחנת Ankara Gar — הנסיעה אורכת כ-1 שעה ו-40 דקות, והרכבות יוצאות מספר פעמים ביום. מאיסטנבול יוצאות גם רכבות ישירות YHT (כ-3.5 שעות). אם אתם מגיעים בטיסה, השתמשו בשדה התעופה קונייה (KYA): הנסיעה למרכז העיר באוטובוס Havacılar או במונית אורכת 15–20 דקות.
לפני הנסיעה, בדקו את זמני התפילות באתר diyanet.gov.tr או באפליקציית Muslim Pro. תכננו את הביקור לשעות שבין התפילה של הבוקר לתפילת הצהריים, או בין התפילה של אחר הצהריים לתפילת הערב. כך תוכלו לסייר במקום בנחת, ללא צורך להמתין בכניסה וללא לחץ.
מסגד אזיזייה ממוקם ברובע קראטאי, במרכז העסקי של העיר. הוא נמצא במרחק של כ-300 מטר מזרחה ממוזיאון מוולאנה — מספר דקות הליכה. אוטובוסים עירוניים עוצרים ברחוב הראשי Aladdin Bulvarı, במרחק של רחוב אחד מהמסגד. קואורדינטות: 37.8699° צפון, 32.5008° מזרח.
לפני הכניסה לאולם התפילה, יש לחלוץ את הנעליים — ליד הדלתות יש שקיות לאחסון נעליים. על הנשים לכסות את הראש והכתפיים: בדרך כלל מחלקים מטפחות בחינם בכניסה. הבגדים צריכים לכסות את הברכיים. אם הגעתם בזמן התפילה, המתינו בכניסה או צפו בשקט מהצד — לא מקובל להיכנס לאולם בזמן התפילה.
התחילו את הסיור מבחוץ. שימו לב במיוחד למינרטים הכפולים עם מרפסות עמודים: המרפסות נתמכות בעמודים דקים ולא בקיר מלא — אין מינרטים כאלה בשום מקום אחר בטורקיה. התבוננו גם בפורטל הצפוני המעוטר בעושר, עם גילופים עדינים, רוזטות וערבסקות.
בתוך המסגד, שימו לב למיחראב העשוי מ"שיש שמימי" כחלחל מקוניה, המעוטר בזרעים מוזהבים ובכתב ערבי, למינבר השיש עם גילופים עדינים, וכן לציורי הקופולה, הקשתות והמדליונים מעשה ידיו של הקליגרף מחבוב אפקנדי. צלמו ללא פלאש. בגוף הכיפה יש שמונה חלונות שדרכם חודר אור יום.
לאחר הביקור במסגד, המשיכו למוזיאון מוולאנה (300 מטר מערבה), ולאחר מכן למדרסה אינס מינארה ולמסגד איפליצ'י — שניהם אתרים מהמאה ה-13. קפצו לבקר בשוק אזיזייה ממש ליד חומות המסגד. כל האתרים נמצאים במרחק הליכה זה מזה, כך שדי ביום אחד כדי לסייר במסלול המלא במרכז ההיסטורי של קונייה.